דו"ח הבנק העולמי שפורסם היום תחת הכותרת "הזדמנות מוחמצת לפיתוח כלכלי", שופך אור על המגבלות שמהן סובל מגזר הטלקום הפלסטיני, אשר גובות מחיר כבד מהמשק הפלסטיני, הצרכן, והרשות הפלסטינית. התפתחות המגזר הסלולרי נמנעה במשך שנים ארוכות בשל העיכוב בפס הרחב למובייל, נוכחותם של מפעילים ישראלים לא מורשים בשוק הפלסטיני, הגבלות על ייבוא ציוד, והעדרו של רגולטור עצמאי.
"כאשר האבטלה ברש"פ עומדת על שיעור של 26%, למגזר הטלקום הפלסטיני יש פוטנציאל לקדם את הכלכלה וליצור מקומות עבודה", אמר סטין לאו יורגנסן, האחראי על הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי. "כדי שזה יקרה, יש לאפשר למפעילים פלסטינים גישה למשאבים דומים לאלה של שכניהם".
בשלהי 2015 נחתם הסכם עם ישראל לפיו על ישראל לשחרר תדרי 3G לגדה המערבית. ואולם, המפעילים הפלסטינים נשארים בנחיתות תחרותית משום שלמפעילים הישראלים יש יכולות 3G ו- 4G וביכולתם למשוך לקוחות בעלי ערך גבוה יותר. לפי הדו"ח, מפעילים ישראלים בלתי מורשים תופסים כיום למעלה מ- 20% מנפח השוק הפלסטיני בגדה המערבית.
פיתוח הטלקומוניקציה הפלסטינית הושפע קשות מההגבלות שהוטלו. בין השאר, הגבלות על ייבוא ציוד לחברות טלקום ותקשורת, חוסר האפשרות לפעול בלמעלה מ-60% משטח הגדה המערבית שבשליטה ישראלית (שטחי C), והדרישה הישראלית שמפעילים פלסטינים יעברו דרך חברה הרשומה בישראל כדי לקבל גישה לקישורים בינלאומיים. בעוד שהתפיסה הגלובלית מעודדת תחרות במגזר הטלקום, לא התאפשר לחברת המובייל הפלסטינית השנייה, ווטניה, להתחיל את פעילותה בעזה בשל מגבלות ישראליות על גישה לתדרים וייבוא ציוד תקשורת. כתוצאה מכך נשארת עזה תחת מונופול של מפעיל אחד בלבד בשוק הסלולרי.
למרות מגבלות אלה אימצו הרשויות הפלסטיניות משטר רישוי ליברלי עבור ספקי שירותי אינטרנט. ברשות פועלים כיום למעלה מ-20 ספקי אינטרנט המורשים להשקיע ישירות בתשתיות פס רחב ולהפעילן. רק מדינות מעטות במזרח התיכון וצפון אפריקה אימצו גישה זו.
"הגישה הליברלית עשויה לשפר במידה ניכרת את הגישה לאינטרנט, אם יוקלו מגבלות דו-צדדיות ורגולטוריות", אמר קרלו רוסוטו, המומחה הראשי של הבנק העולמי ל ICT(טכנולוגיות מידע ותקשורת). "התשואה הכלכלית הפוטנציאלית תהיה משמעותית אם יטופלו המכשולים הרגולטוריים".
ברש"פ טרם הוקמה הרשות הרגולטורית העצמאית שהוחלט עליה בחוק משנת 2009. כיום נותר משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע הפלסטיני הרגולטור היחיד האחראי על כל נושאי התמחור, הרישוי וההפעלה. הרשות הפלסטינית נקטה בצעדים לפתיחת השוק, אך נותרו בעיות משמעותיות של שליטה בשוק ומשטר תמחור גבוה.