ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הצעת החוק מבצעת רפורמה ושינוי מהפכני במינוי תומך החלטות ובמינוי ייפוי כח מתמשך.

כלים
ח"כ ניסן סלומינסקי
ח"כ ניסן סלומינסקי

הצעת החוק עוסקת בהסדרת מרכיבים שונים במוסד האפוטרופסות. ההצעה מוסיפה כלי חדשני שיאפשר תכנון משפטי באמצעות חתימה על ייפוי כוח מתמשך ומתן הנחיות מקדימות של אדם, מה ייעשה ברכושו וכן הנחיות לטיפול רפואי בגופו במועד מאוחר יותר, מועד בו האדם לא יהיה מסוגל לקבל את ההחלטות בעצמו. בנוסף, ההצעה מרחיבה את מערך הפיקוח ואת סמכויותיהם של מפקחים באפוטרופוס הכללי. הצעת החוק תחזק את זכויותיהם ואת כבודם של אנשים עם מוגבלות, תקבע כללים למינוי אפוטרופוסים וחובותיהם.

ההצעה מעגנת את הגישה החדשה המתפתחת ברחבי העולם בנושא עקרונות מינוי אפוטרופוס. עפ"י הצעת החוק, אפוטרופוס ימונה לפי העקרונות הבאים: עקרון הצורך- ימונה אפוטרופוס רק כאשר יש הכרח לעשות כן. עקרון האמצעי הפחות מגביל. עקרון טובת אנשים עם מוגבלות-חובת הגורם המחליט בעניין אדם עם מוגבלות, לפעול לטובתו ולשמירת זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו. ואולם במצבים מסוימים, טובת אנשים עם מוגבלות נסוגה מפני רצונו. עקרון ההחלטה העצמאית- לאפשר ככל הניתן לאדם לקבל החלטות הנוגעות לו. עקרון ההשתתפות. ושמירת האוטונומיה של אנשים עם מוגבלות ומעורבותו בחברה.

מנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי בתי המשפט בישראל ממנים מדי שנה כ-10,000 אפוטרופוסים לאנשים עם מוגבלויות רפואית, נפשיות, ושכליות, בעילה שהם אינם יכולים לדאוג לענייניהם באופן עצמאי.בישראל פועלים היום כ-50,000 אפוטרופסים. אפוטרופוס מחויב להגיש לבית המשפט ולאפוטרופוס הכללי דו"ח שנתי על תפקודו. בדיוני הוועדה נטען כי בפרקטיקה, אין פיקוח אפקטיבי על עבודת ה אפטרופסים.

כתוצאה משמיעת אנשי מקצוע ואנשים עם מוגבלות בפני הוועדה, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי החליט להוסיף להצעת החוק מרכיב חדש ומהפכני של מינוי 'תומך החלטות' כחלופה למינוי אפוטרופוס. תפקידו של 'תומך החלטות' יהיה לסייע לאדם לקבל החלטות עבור עצמו, למשל בתחומים רפואיים או כלכליים, החלטה מושכלת שתשקף את רצונו. יחד עם זאת, התומך אינו אפוטרופוס, ולא יהיה בעל סמכות לקבל החלטה עבורו. באופן זה תתאפשר עצמאותו של הנתמך. מינוי התומך, עשוי לייתר במקרים רבים את הצורך במינוי אפוטרופוס.

עוד קובעת ההצעה, כי במידה ולא תהיה הסכמה בין האדם, לאפוטרופוס או לצוות הרפואי המטפל, ימונה לו סנגור מהאגף לסיוע משפטי, ללא מבחן הכנסה וללא בדיקת סיכויי תוצאות הדיון בבית המשפט.

הצעת החוק, אושרה היום לקריאה שניה ושלישית, לאחר שהוועדה הקדישה לנושא עשרות שעות של שמיעת עובדים סוציאליים, שופטים, מומחים, ונציגים ממשרדי ממשלה שונים וכן אנשים עם מוגבלות שמונה להם אפוטרופוס אשר סיפרו בכאב על המצוקה שלהם עקב חוסר יכולתם לקבל החלטות על חייהם באופן עצמאי, וארגונים רבים מהמגזר השלישי העוסקים בנושא ובהם : שופט בית המשפט לענייני משפחה (בדימוס) פיליפ מרכוס. השופטת (בדימוס) ריבי צוק, הקואליציה לקידום כשרות משפטית, אקי"ם, המרכז הישראלי לאפוטרופסות, לשכת עורכי הדין, אגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, איגוד הפסיכיאטריה והחברה לפסיכיאטריה משפטית, וארגון בזכות. דיוני הוועדה התפרסו על פני 19 ישיבות שהחלו בחודש אוקטובר אשתקד והגיעו היום לסיום.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אשר יזם החלת חובת שמיעת אדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס בבית המשפט, נתקל בקשיים ובהתנגדות מצד נציגי משרדי הרווחה והמשפטים. גם הצעתו לקבוע בחוק אפשרות מינוי 'תומך החלטות', נתקלה בקשים של הרגע האחרון.

אמש, רגע לפני שהוועדה עמדה להצביע על אישור הצעת החוק בוועדה, שר הרווחה ביקש מוועדת שרים לחקיקה לדון מחדש בהצעת החוק, בשל דרישתו לתוספת 160 תקנים של עובדים סוציאליים ועורכי דין, על מנת לעמוד ביישום דרישות החוק. גם הנהלת בתי המשפט דרשה הוספת 10 תקנים לשופטים שיעסקו כרשמים לענייני אפוטרופסות, וזאת עקב הצעת יו"ר הוועדה ששופט שידון במינוי אפוטרופוס, יחוייב לשמוע את האדם טרם קבלת החלטה.

ועדת שרים לחקיקה דנה שנית בהצעת החוק, והכריעה כי הצעת החוק תקודם. ואולם, ההצעה להחיל חובת שמיעת האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס בבית המשפט טרם קבלת ההחלטה בעניינו, תפוצל מהצעת החוק ותידון בהצעת חוק חדשה, רק לאחר שתוקם וועדה אשר יהיו חברים בה מנהלי משרדי הממשלה המשפטים, הרווחה והאוצר, וזו תגיע להסכמות בדבר הוספת כח האדם הדרוש למילוי המשימה. בנוסף, ועדת שרים החליטה כי מינוי תפקיד 'תומך קבלת החלטות', יעוגן בחקיקה ראשית באופן כללי, וההוראות הספציפיות יקבעו בתקנות שיאושרו בוועדת חוקה.

לפני ההצבעה, חברי הכנסת סלומינסקי וגרמן הציעו כי חובת השימוע (שוועדת שרים החליטה על פיצלה מההצעה) תחול רק עוד שנתיים, מתוך תקווה שעד אז, ועדת המנכלים תסיים את עבודתה. ואולם הצעתם נדחתה ע"י נציגת משרד הרווחה.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "הצעת החוק מהווה בשורה אדירה. אבל, אני מרגיש נורא עם ההחלטה להוציא מההצעה את חובת השימוע. אולם מכיוון שאני רוצה שכל חברי הבית יתמכו בהצעה, ללא קשר לשייכות פוליטית, בלב כבד נסכים לפיצול". ואכן הוועדה החליטה על פיצול הסעיף מהצעת החוק המקורית.

ח"כ יעל גרמן יחד עם כל חברי האופוזיציה התנגדו להשמטת הסעיף מהצעת החוק והגישו את הסעיף כהסתייגות לחוק. אולם חברי הקואליציה דחו את ההסתייגות. וכאמור, באופן נדיר, הצעת החוק אושרה פה אחד בוועדה לקריאה שניה ושלישית בתמיכת כל 13 חברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה.

לאחר אישור ההצעה, אמר ח"כ ניסן סלומינסקי "אני רוצה לומר בהתרגשות גדולה, כי זה חוק מהפכני שנותן תקווה גדולה, ודרך חדשה לאנשים שהקב"ה הסתיר את פניו מהם. ההצעה תדאג למלא את רצונו של האדם, לקבוע מי ואיך יטפלו בו. זה רגע חגיגי" אמר סלומינסקי.

ח"כ יעל גרמן שהשתתפה במרבית הדיונים אמרה "הוועדה אישרה היום רפורמה אשר משנה את תפיסת הפטרנליזם שקיימת היום כלפי אנשים עם מוגבלות, ונותנת להם את המקום המגיע להם בשמיעת קולם ובהבעת דעתם בכל הנוגע לגורלם. תהליכי חקיקת החוק, היו עבורי תהליך מרתק ומרגש שמביא לידי ביטוי את חשיבותה של הכנסת בקידום זכויות בכלל, וזכויות של אנשים עם מוגבלויות בפרט".

בסיום הדיון, עשרות משתתפי דיוני הוועדה "הקבועים" בהצעת חוק, הביעו את הערכתם הרבה ליו"ר הוועדה סלומינסקי, ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד נועה ברודסקי לוי ולייתר אנשי המקצוע הרבים אשר ליוו את הדיונים הרבים והארוכים בהצעת החוק, ובהם נציגי משרדי הממשלה בראשות עו"ד מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים אשר כתבה וקידמה את הצעת החוק קרוב לעשור.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS