היום (חמישי 4.2) הודיעה רשות המים על סכנה לשנה שחונה עקב מיעוט משקעים וכי עד כה עלה מפלס הכינרת במהלך החורף רק ב- 22 ס"מ וזאת כשעלייה ממוצעת עד לחודש אפריל אמורה להסתכם בעלייה של 1.6 מטרים. עד כה מפלס הכינרת עלה ב- 12% בלבד. נתונים אלו מראים, כי משנת 1926, היתה רק שנה אחת, גרועה יותר מבחינת כניסות המים לכינרת עד לתקופה זו- 2007/8. רשות המים הודיעה לחקלאים, כי יקצצו 25% מכמות המים לחקלאות עקב השנה השחונה.
דובי אמיתי, יו"ר אגודת מים בגליל ונשיא התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל אומר: "מדובר בקיצוץ משמעותי, הורדת כמות המים לחקלאות מ- 86 מיליון מ"ק ל- 66 מיליון מ"ק הינה גזירה ונזק של 50 מיליון שקלים לחקלאי הצפון. כבר בשנת 2014 בבצורת הגדולה התרענו בוועדת הכספים שרשות המים לא נערכת ולא מתקצבת כראוי, הגענו לשנת 2016 והריטואל חוזר".
החקלאים בצפון הארץ מציינים, כי המחסור במשקעים גורם באופן ישיר לצורך בהשקיה ושימוש במים רבים להמשך קיום חקלאות, גידולים, מטעים ובעלי חיים וכי במידה ותיקון 27 בחוק המים בו טמון ייקור המים לחקלאות, מהווים סכנה להמשך קיום החקלאות בצפון.
אתמול פתחו חקלאי הגליל הגולן והעמקים במחאה, כאשר מאות חקלאים, ראשי רשויות, ראשי ארגוני המים והחקלאות מאזור הגליל העליון, הגולן והעמקים יצאו להפגין נגד תיקון 27 לחוק המים שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, בשבוע שעבר ובמסגרתו מתכננת הממשלה להלאים את חברות הפקות המים לחקלאות ולהפוך את חברת מקורות למונופול דורסני בשוק המים וייקור מחיר המים לחקלאות.
בהפגנה השתתפו מעל 150 כלים חקלאיים- משאיות, טרקטורים וטנדרים מצוידים בשלטי מחאה ודגלי ישראל, שנסעו לאורך כביש 90 מצומת הגומא עד צומת מחניים.בנוסף, הקימו החקלאים מאהל מחאה על גדר הגבול בסמוך למושב אביבים מול מארון א-ראס עם מסר ברור- החקלאות שומרת גם על גבולות המדינה.
לטענת החקלאים, הממשלה מכריזה על פירוק מונופולים, אך בפועל פועלת הפוך ובהצעת חוק המים החדשה מכתירה את חברת מקורות למונופול מסוכן שיהיה אחראי על כלל הפקת ומחירי המים בישראל שהינם עורק החיים של החקלאים, בעיקר באזור הצפון בהם קיימים רק מים שפירים ולא מותפלים, כמו באזורים אחרים. מחירי הפקת המים של חברת מקורות גבוהים פי שלוש מהמים שמפיקים החקלאים בעצמם, באמצעות השקעה של מיליוני שקלים ומיכון בחברות הפקת מים שהקימו לאורך השנים בעידוד הממשלה ולכן לא ברורה כעת מגמתה ההפוכה של הממשלה ליצור ייקור של הפקת מים לחקלאות.
החקלאים מציינים: "אנו בעד הוזלת המים לצרכנים, אף באחוזים גדולים יותר, אך אין דין מי השתייה כדין מי החקלאות, בעיקר בשנת הבצורת הבאה עלינו, ללא משקעים, צמצום בכמות המים לחקלאות וייקור המים. במסווה של הוזלה (מבורכת) לצרכן הפרטי, מלאימה הממשלה את אגודות המים והופכת את מקורות למונופול. אנו נאלצים לשלם יותר ממילא בגין השקייה בשנים שחונות ובמידה ונצטרך לשלם את המחירים שמקורות דורשת, הגבוהים בהרבה ממחירי המים שמפיקות חברות המים של החקלאים, תקרוס החקלאות בצפון הארץ. אין יותר מהיכן לקחת. אנו מתמוטטים, מוכרים אדמות ונמצאים במצב בו לא ניתן לקיים חקלאות בגבולות המדינה".
תא"ל (במיל) רפי נוי, מנכ"ל אגודת מים בגליל וממובילי המאבק התייחס להצעת התיקון בחוק המים:"לא נסכים להעביר חוקים מפותלים במחשכים ומתוך מגמות פופוליסטיות מסוכנות לייצור מזון בישראל. האוצר מחפש דרכים קלות להשיג כסף במקום לטפל במונופול של מקורות. בממשלה צריכים להבין שאנחנו, תושבי הצפון, החיים על קו הגבול, אומרים שמהלך כזה לא יעבור, כי המים הם עורק החיים שלנו ולא ניתן לפגוע בנו! אנחנו נלחמים על החקלאות והפרנסה". בנוסף קרא נוי לנציגי הממשלה להפריד את הדיון סביב החקלאות מחוק המים ולקיים הידברות מקצועית ורצינית בנושא.
יש לציין, כי סך המים השפירים הינם כחצי מיליארד מ"ק ואילו צפויים להיפגע מהמהלך כ- 45 אחוזים מתוכם, מאחר ו- 230 מיליון מ"ק מופקים באופן פרטי ובמחיר זול ממחיר מקורות ומסובסד עצמאית. החקלאיים מציינים, כי הינם בעד הוזלת המים לציבור הרחב, אך אין לדון במים למי השתייה כדין מים לחקלאות וכי יש להפריד את הדיון בכנסת בשני התחומים.
