הקואליציה הפילה את הצעת החוק הקובעת כי אדם לא יורשע על סמך הודאתו בלבד. ח"כ חנין: "הזמנים האפלים ביותר בהיסטוריה אופיינו באפשרות לסחוט מאדם הודאה בכדי להרשיעו". לפי מחקרו של פרופ' בועז סנג'רו: 5% עד 10% מהאסירים המורשעים ב"עבירות חמורות" בישראל הם חפים מפשע, כלומר לפחות כ-1000 אסירים בכל רגע נתון

הממשלה התנגדה והפילה הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות שיזם ח"כ דב חנין במטרה למנוע הרשעות על סמך הודאה בלבד בלא ראיות נוספות ממקור עצמאי. הצעת החוק מובאת להצבעה בכנסת בעקבות הויכוח הציבורי שהתעורר סביב פרשת רומן זדורוב.

ח"כ חנין אמר בדיון כי: "לנושא יש משמעות עצומה על חייהם וחירותם של בני האדם ועל פניה של מערכת המשפט בישראל. המקומות האפלים ביותר בהיסטוריה אופיינו באפשרות לסחוט הודאה מנחקר כדי להרשיעו. ימי האינקוויזיציה, הטיהורים הסטליניסטים. קיים חשש אמיתי שהמצב הקיים מוביל להרשאות שווא. קיים חשש אמיתי שהאפשרות להרשיע אדם רק על סמך הודאתו ייצר מוטיבציה להשתמש באמצעים בלתי חוקיים ויחס משפיל ואפילו עינויים בחקירה כדי להוציא הודאה. קיים חשש אמיתי ומבוסס מחקרית כי אנשים חפים משפע יושבים בבתי כלא. מיטב המשפטנים תומכים בהצעת החוק הזאת. אנחנו חייבים לעשות שינוי בתחום הזה".

"הרשעה של אדם רק על סמך הודאתו היא בעייתית מאוד. תחת לחצים בחקירה, אנשים מודים בכל מיני דברים המיוחסים להם. לעיתים מדובר בעינוי או לחץ פיזי ולעיתים מספיקים גם לחצים פסיכולוגיים כבדים או הבטחות להמתקת העונש, על מנת לחלץ הודאה. הצעת חוק תגביל את אפשרות ההרשעה של אדם על סמך הודאה בלבד, כשאין לה סיוע של ראייה נוספת חיצונית. כך נקטין את מספר החפים מפשע הכלואים בשל הודאות שווא. כך נעשה יותר צדק במערכת המשפט."

כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק: "החשש הנובע מהרשעת חפים מפשע על סמך הודאת שווא חמור לא רק בשל העוול שנעשה לאותם חפים מפשע, אלא גם כיוון שהרשעות אלו טומנות בחובן נזק לחברה כולה בשל הזיכוי העקיף של האשמים האמיתיים. במערכת משפטית שבה ניתן להרשיע על סמך הודאה בלבד קיים חשש שעיקר הדגש יופנה אל גביית ההודאה במקום אל איסוף הראיות".

לפי מחקרו של פרופ' בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, 5% עד 10% מהאסירים המורשעים ב"עבירות חמורות" בישראל הם חפים מפשע, כלומר לפחות כ-1000 אסירים בכל רגע נתון. על-פי נתוני פרויקט החפות האמריקני, ההערכות באשר לחלקן של הודאות-השווא ביצירת הרשעות-שווא הן 25%. להערכתו של פרופ' בועז סנג'רו, בישראל, השיעור גבוה יותר.

במאי האחרון הגישה ועדה מייעצת בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל המלצות לתיקון החוק בעקבותיהן פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת הראיות (הודאת נאשם), שעיקרו כי הודאה שתושג בעינויים לא תהיה קבילה, וכי במקרים מסויימים כדי להרשיע על בסיס הודאה יהיה צורך בראיה מאמתת ברף נמוך (מה שמכונה בפסיקה "דבר מה נוסף"), וכי בתי-המשפט יהיו רשאים לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים.

השר שטייניץ שמסר את תשובת הממשלה הודה כי ישנו צורך בשינוי בתחום אך מסר כי עד שלא תסתיים העבודה על ההצעה הממשלתית בנושא הממשלה תתנגד להצעה.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS