שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, הבהיר כי הוא נחוש להביא את הצעת התקציב להכרעת הממשלה מתוך טובת המשק אשר זקוק לוודאות, יציבות ורציפות בהנהגת מדיניות כלכלית ברורה, "אישור התקציב ישדר למשק שהמערכת הפוליטית נחושה לשמור על מדיניות כלכלית אחראית. בכל העולם המערבי מבצעים היום קיצוצים, מורידים שכר ומעלים מיסים, אך בזכות המדיניות שהובלנו בתקציב הדו-שנתי הקודם, מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה להגדיל באופן מבוקר את התקציב. עם זאת, ברור שלא נוכל להיענות לכל הדרישות של המשרדים השונים ונדרש גם להפחתות והתאמות כדי לעמוד במסגרות התקציב ועל מנת להשיג את יעדי הצמיחה". שטייניץ הוסיף ואמר: "על מנת לממש את פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי, בכוונתי להוביל מדיניות כלכלית הכוללת העדפה תקציבית של התוחמים החברתיים תוך גידול מתון בתקציב הביטחון וקידום מנועי צמיחה מרכזיים כמו פיתוח תשתיות וקידומן של תעשיות עתירות ידע. מטרתנו היא שמחזורי הצמיחה הקרובים יביאו לצמצום הפערים החברתיים ולא להרחבתם, לכן נפעל לחיזוק השכבות החלשות באמצעות פתרונות תעסוקה תוך שילוב פריסה ארצית של מס הכנסה שלילי והנהגת תכנית שתביא מקבלי קצבאות להצטרף למעגל העבודה. אנחנו מתכוונים לתמרץ עבודה ולא לתמרץ אבטלה".
מנכ"ל המשרד, מר חיים שני, ציין כי "התקציב הדו-שנתי הקודם פינה לנו משאבי זמן כדי שנוכל להכין עבודת עומק כלכלית. ביצענו ניתוח אמיתי של המשק, ואנחנו מגישים תכנית כלכלית, המקדמת הקצאת משאבים ושינויים מבניים בתחומים החשובים ביותר – תעשיות עתירות ידע, השכלה גבוהה, שוק העבודה ועוד".
הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ד"ר אודי ניסן, התייחס להליך בניית התקציב: "הצעת החוק שהוגשה היום לממשלה מציגה תקציב דו שנתי שמאזן בין צרכי המשק השונים. אתגרי המשק מחייבים את הממשלה לבחון מחדש את סדר העדיפויות בחלוקת המשאבים ולהסיט חלק מהתוספות התקציביות שניתנות למערכת הביטחון לטובת מנועי צמיחה עתידיים, להשקיע יותר בהון האנושי, בחינוך בהשכלה הגבוהה ובהיי טק". ניסן הוסיף, "רמת אי הודאות בזירה הגלובלית עדיין גבוהה ומחייבת מעקב אחר ההתפתחויות וביצוע מהלכים נדרשים במידת הצורך. תקציב מדינת ישראל אמנם יגדל ריאלית ביחס לתקציבי מדינות המערב, עם זאת על מנת שהמשק יגשים את יעדי הצמיחה המבוקשים וישמור על האמינות הפיסיקלית, הממשלה תידרש לבצע התאמות והפחתות הכרחיים".
בשנתיים הקרובות יגדל התקציב בכל שנה בשיעור של 2.66% ביחס לתקציב הבסיס של השנה הקודמת, כאשר סך התוספת התקציבית המותרת בחוק בשנתיים הקרובות תעמוד על קרוב ל-16 מיליארד ₪. על מנת לאפשר את הגידול האמור בתקציב, ידרשו בתקציב התאמות בגובה 3.3 מיליארד ₪ בשנת 2011 והתאמה נוספת בגובה 2.3 מיליארד ₪ בשנת 2012. כמו כן, בכדי לעמוד בתקרת הגרעון הקבועה בחוק ועל מנת לשמור על יציבתו הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי יש להגדיל את ההכנסות ממיסים בכ- 4.7 מיליארד ₪ בשנת 2011 ובכ- 3.4 מיליארד ₪ בשנת 2012.