הבית הוא המקום שבו נמצא הלב, כך אומרים. כל אחד מאיתנו מתגורר בבית שלא דומה לאף בית אחר. יש לו המראה המיוחד לו, האופי הפרטי שלו שנוצר לאורך שנים, לאורך התקופה בה חיים בו דייריו ומשאירים את חותמם בכל מיני פינות. הנה שם במטבח, הארון הפינתי נושא את יצירותיו שבנכם הבכור צייר בצבע שלא ניתן להוריד, כשהיה בן שלוש שנים. הצבע המתקלף על הקיר בחדר השינה הוא עדות אילמת ורועשת בו זמנית לגילו של הקיר וגילו של הצבע, ממש כמו הקמטים בפניו של סבא