מדי שנה נרשמים בישראל למעלה ממיליון דוחות תנועה, אך מערכת האכיפה והמשפט בתחום התעבורה נותרת מחוץ לשיח הפוליטי. בטור דעה קוראת עו"ד בלהה מצגר, מייסדת "קבוצת מצגר" ויזמית פלטפורמת LawFair, לממשלה הבאה לקדם שלושה שינויים מרכזיים: באכיפה, בהנגשת הצדק ובשקיפות.
המענה העוצמתי ביותר לטרור אינו לאפשר לו להכתיב את העתיד. המענה הוא לבנות את האמון, את מערכות היחסים ואת האינטרסים האזוריים המשותפים שמהלך הטרור נועד להשמיד. מאמר דעה מאת עלי א' עבאס, שגריר צללים בשגרירות הווירטואלית של עיראק בישראל, ותום וגנר, מייסד שותף ומנכ"ל התנועה האברהמית.
עיתון בשפת אורדו שראה אור בישראל פתח שיחה בשנת 2017. שלושה פרקים — עבר, הווה ועתיד — בוחנים מה הוא הצליח להתחיל, היכן הוא עומד כיום, ומה השקה מחדש שלו יכולה לבנות עבור פקיסטן, הודו, ישראל והעולם היהודי.
טריטוריה קטנה ועצמאית למעשה, השוכנת על חופי מפרץ עדן, מושכת תשומת לב בינלאומית גוברת — מיקום אסטרטגי, פוטנציאל כלכלי ונחישות לעצב את עתידה במו ידיה.
באזור שבו הזהות שימשה שנים ארוכות כשדה קרב, אסטרטג ישראלי אחד מהמר שדווקא הזהות העתיקה מכולן — המוצא המשותף מאברהם — תצליח לעשות את מה שגבולות והסכמים לא הצליחו: לגרום ליהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ועלווים להרגיש בני משפחה ולא יריבים.
רשת שטח בין-דתית מבקשת להפוך את הסכמי אברהם מעסקה בין ממשלות למערכת יחסים בין שכנים. השיטות שלה אסטרטגיות, המבקרים שלה קולניים, והמאבק האידיאולוגי שמאחוריה נמשך כבר עשרות שנים.
קל מדי — ומסוכן לא פחות — לדחוס כל גילוי של עוינות כלפי ישראל לתוך מגירה אחת. מדינות שנמנעות מהכרה רשמית, ממשלות שמותחות ביקורת על צעדים ישראליים, וארגונים שמטרתם המוצהרת היא חיסולה של המדינה — כולם מוצגים לא פעם כאותו דבר עצמו. הם אינם.
