אורי אבנרי, עיתונאי ופעיל שלום

מטרת הציונות הייתה הקמת ישות לאומית חדשה של "העם היהודי" בארץ-ישראל. זה היה רעיון מהפכני. המיזם הציוני הצליח מאוד. ב-1948 היה הלאום העוברי חזק מספיק כדי ליצור מדינה. כך נולדה מדינת-ישראל. כאשר בונים בית, יש צורך בפיגומים. כאשר נגמר תהליך הבנייה, מפרקים את הפיגומים. אבל רעיון פוליטי אינו מסתיים בקלות. המוח האנושי עצל מטבעו, והוא דבק ברעיונות ישנים ומוכרים, הרבה זמן אחרי שעבר זמנם. יתר על כן, בינתיים נוצרים אינטרסים פוליטיים וכלכליים, הקשורים ברעיון הישן. הציונות נשארה וקיימת למרות שמטרתה הושגה. הפיגום נשאר עומד למרות שהפך למיותר, ואף מזיק ומפריע

קרא עוד...

אורי אבנרי, עיתונאי ופעיל שלום

אני לא טיפוס קנאי, אבל עכשיו אני מקנא בגרמנים. אני מקנא בהם על אנגלה מרקל. מרקל עשתה מעשה המנוגד לחלוטין לאינטרס הפוליטי שלה. היא פתחה את שערי גרמניה לפני כמיליון פליטים, רובם מוסלמים, רבים מהם מסוריה הקרועה והשותתת דם. אין ציבור שיכול לקלוט מיליון זרים מבלי שיחוש באי-נוחות מסוימת. אבל למרקל יש אומץ-הלב הפוליטי הדרוש ללקיחת סיכון כזה. עכשיו היא סובלת מהתוצאות

קרא עוד...

עמנואל שחף, בכיר לשעבר בשירותי הביטחון ומייסד משותף של התנועה לכינון ממשל פדרלי בארץ ישראל. צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

משאל העם שנערך לאחרונה בבריטניה והכריע, ברוב זעום, לטובת יציאה מהאיחוד האירופי הוא דוגמה טובה לחוק ההשלכות הבלתי רצויות. כל אדם שהשקיע בנושא מאמץ מחשבתי מינימלי מבין שה"ברקסיט" (עזיבת האיחוד) יביא עמו השלכות חמורות, אבל הפוליטיקה הבריטית המשיכה בשלה, חסרת כל רסן. היא עשויה להצליח במה שאחרים נכשלו למשך מאות שנים - להביא את בריטניה לקריסה. למזלם הרב של הבריטים יש לא מעט אפשרויות לתרחישים שימנעו את מימוש הבקרסיט

קרא עוד...

ח"כ דב חנין

האסון בחניון ברמת החיל היה בעצם אסון צפוי מראש, והכתובת הייתה על הקיר. קודם כל, מכיוון שאין פיקוח אמיתי על אתרי הבנייה. כשיש 17 פקחים בכל הארץ, שאמורים לפקח על 13,000 אתרי בנייה, שאין להם שכר נאות ואין להם תנאי עבודה אמיתיים - אז בעצם המדינה הסירה את ידיה מהפיקוח על אתרי הבנייה בישראל, וזו התוצאה

קרא עוד...

ד"ר שמואל סעדיה, עו"ד

היום יובא למנוחת עולמים רעי וידידי פואד בנימין בן אליעזר ז"ל. זכיתי להכיר את פואד במשך שנים רבות וללוות אותו ברבים מהצמתים בחייו הן כעורך דין שלו, הן כחבר ושותף לדרך של בטחון, חברה, שלום, וכלכלה

קרא עוד...

עו"ד מאי מרקוביץ, מומחית ברשלנות רפואית בהריון, לידה וילדים. צלמת: רותם אזולאי

זה היה כאן כל הזמן. כמו פצצה מתקתקת שקטה ומסוכנת. או יותר נכון...הפצצה מזמן התפוצצה, אבל רק עכשיו עצרנו לראות את התוצאות. המזון שאנחנו מכניסים לגופנו משמעותי וחשוב כמשפיע על כל האוכלוסייה. המשבר האחרון הפוקד אותנו שניתן לקרוא לו משבר הסלמונלה והליסטריה, פותח בפנינו עולם שלם שאין אנו מודעים לו

קרא עוד...

אורי אבנרי, עיתונאי ופעיל שלום

המחזה בנמל-התעופה בן-גוריון השבוע היה מדהים למדי. יותר מאלף אוהדים נלהבים באו לקבל את פניהם של שני ספורטאי הג'ודו שזכו באולימפיאדה במדליות ארד. הייתה זאת קבלת-פנים סוערת מאוד. הקהל התלהב, נדחק, צרח, דחף, נופף באגרופים. הג'ודו אינו הספורט הפופולרי ביותר בישראל. חובבי-הספורט שלנו ממלאים את מגרשי הכדורגל, וגם את מגרשי הכדורסל. אבל דווקא בשני ענפי-ספורט אלה אין ישראל זוכה בתהילה עולמית. על כן הפכו המוני ישראל לפתע לחובבי ז'ודו (ויש הקוראים לו "יהודו"). מי שלא השתגע משמחה נחשב כמעט לבוגד. אבל לא שמענו דבר על אלופי הג'ודו שזכו במדליות הזהב והכסף. האם בכלל היו כאלה? אנחנו יכולים רק לתאר לעצמנו מה היה קורה אילו כללה המשלחת האולימפית הישראלית גם ספורטאים ערבים. ע-ר-בים? במשלחת שלנו?

קרא עוד...