כיום אירועי כשל מתוחזקים ע"י הסתת תקציב, התוצאה הינה פיתרון קצר טווח בשל ספיגה מהירה של כספים בלי למידה והטמעה הדרגתיים אשר הכרחיים על מנת למנוע בזבוזי עתק נוסח פרויקטים אדירים המקבלים תקציבים משולשים לעומת הערכות הראשוניות שלהם, או פרויקטים שלא מושלמים נוסח הרכבת הקלה. גרוע מאי מיצוי הכספים האמורים הוא שדרך פעולה זו יוצרת בסיס רחב להישנות כשלים בסדר גודל הולך וגדל בשל הגלובליזציה והשפעותיה על שוק העבודה אשר גם הכבאים והמורים ובעצם כולנו נמנים בתוכו.
מניסיון של שנים תוך היווצרות משברים בסדר גודל כזה או אחר ניתן לומר בוודאות שדרך פעולה זו מטפלת בסימפטומים ולא בגורמי המחלה עצמם. ובכל פעם המחלה מתפרצת במקום אחר וגורמת מחדש לפגיעה אנושה והפעם מוות מיותר של 41 מאנשינו הטובים.
כרגע ניתן לפתור את הכשל שנוצר בארגון הכבאות בעזרת פלסתר אלגנטי בדמות הגדלת תקציבים לסדר גודל כזה שכולם יהיו מרוצים תוך תחרות מי צועק חזק יותר כדי להגדיל את התקציב האמור או שניתן להפיק לקחים אמיתיים ולמצוא דרך התנהלות טובה יותר למדינת ישראל מזו שלא הוכיחה עצמה, כלומר לטפל במחלת הכשלים עצמה.
על מנת לפתור את המחלה, ראשית יש צורך להגדירה: אסונות הנוצרים מחוסר טיפול בבעיה לאורך זמן.
כמו כן יש להגדיר את מטרות המדינה בהתנהלותה על פני זמן. לצורך המאמר התרכזנו במה שניראה לנו שרוב העם רוצה: יצירת תועלת/אושר מקסימאלי לאורך זמן לתושבי ישראל בעזרת כמות מוגבלת של משאבים אשר לצורך הדיון יוגדרו כתקציב המדינה.
האתגר המרכזי העומד לפנינו הינו מקסום יצירת התועלת לתושבי המדינה במסגרת התקציב הקיים. תועלת ניתן למדוד ברמת ההכנסה של התושבים, מיצוי הפוטנציאל הגלום בהם, העלאת תוחלת החיים ובתוכה גם הקטנת מספר ההרוגים טרם עת כמו במקרה מזעזע זה.
המודל הטוב ביותר שאנו מכירים שנותן פיתרון לאתגר האמור בצורה טובה הנו המודל העסקי והוא ניבחר בשל יכולתו ליצור תהליכי יצירת ערך מוסף באופן מדיד.
המטרה הינה לרתום את המודל העסקי על מנת להגדיל את הערך המוסף המתקבל לתושבי המדינה לאורך זמן, כלומר ליצור מכאניקה להעלאת רמת החיים של תושבי ישראל לאורך זמן.
במילים "לאורך זמן" באה לידי ביטוי חשיבות היכולת ליצירת ערך באופן מדיד, כי אם לא נוכל למדוד את אותו ערך, אז גורלנו שכל הצלחה שנחווה תהיה אקראית ולא תהווה בסיס להצלחות עתידיות הנובעות מתהליכי למידה.
על מנת להשתמש במודל העסקי לניהול משאבי המשק יש לבצע התאמות קלות, בעיקר שמיות, לדוגמה:
רווח נקי לאורך זמן = עליה עקבית ברמת החיים/אושר לאורך זמן
הכנסות ממכירות = הכנסות ממיסים + הקצאות נוספות אשר בסה"כ מהווים את בסיס התקציב
ההזדמנות, לראות את המשק כמו חברה עסקית. ובמקום רווח לבחון את רווחת הציבור בכל אחד מהשירותים אותם הוא מקבל מהמערכת השלטונית.
רווחת הציבור לדוגמה בנושא של שריפה היא זמן תגובה ויעילות פעולה, את הפרמטרים הללו יש לבחון מול מדינות מובילות בעולם.
כאשר חברה פועלת היא לומדת מחברות אחרות דומות איך לעשות דברים טוב יותר, כך גם אנחנו יכולים ללמוד בכל תחום שירות מהמדינות הטובות בעולם בכל קטגוריה, איך הן עושות את זה. ואם לדוגמה ארה"ב היא הטובה בעולם בכבאות בפרמטרים של זמני תגובה ויעילות, בואו נלמד ממנה.
כיום הבסיס להצלחת מדינות בכל קטגוריה כמעט חשוף לעיני כל מסקרים עולמיים אשר נעשים על ידי גופים בינלאומיים, כך שהידע קיים ונגיש.
בנוסף צריך ליצור את מנגנון המדידה שיבוסס על ההטמעה של יכולות המדינות המצטיינות בתחומים השונים אצלנו . למשל על מחלקת המים לעמוד ברמת השירות והיעילות של המובילה בעולם בתחום זה ברמה של 70% תוך פרק זמן של 6 שנים כאשר אבני הדרך הם להביא לניצולת מקסימאלית של המצב הקיים בפרמטרים הנהוגים במדינה שרוצים להידמות לה, תוך השקעה קטנה בשנים הראשונות בציוד חדש על מנת לבחון את הטמעתו וליצור בסיס ידע מספיק רחב בארץ שיוכל להתמודד עם השקעות בקנה מידה גדול וכך יקטין טעויות ובזבוז משאבים יקרים.
בסיום הפרויקט יוגדר פרויקט נוסף שמטרתו המשך הגדלת התועלות לאזרח. העובדים והמנהלים חלק לא מבוטל משכרם יבוסס על אמידה ביעדים של הפרויקט ומחלקה שתצטיין בהגדלת התועלת תיבחן הגדלת תקציבה אם תוכיח שהגדלה כזו תיצור תועלת רבה יותר על כל 1 ₪ שיושקע לעומת אלטרנטיבות.
מעל כל המחלקות תעמוד מחלקת מחקר מצומצמת ומאוד מקצועית אשר תבחן את המדינות שלהן אנו רוצים להידמות בכל מחלקה, ותדאג, יחד עם צוות מצומצם ומובחר מהמחלקות להעברת הידע והטמעה. עובדי ומנהלי מח" המחקר יתוגמלו על בסיס הצלחת ההטמעה בפועל.
התהליך צפוי ליצור ערכים מוספים רבים להלן מובאים החשובים מתוכם:
עלייה ביצירת התועלת/האושר של כלל הציבור – כל מחלקה מתוגמלת ע"ב עמידה ביעדים מגדילי תועלת/ אושר ע"ב כמותי מדיד, וכנגזרת עובדי המדינה מרגישים שהם תורמים יותר דבר אשר מגדיל את תחושת ההגשמה שלהם
עלייה ברמת השכר במגזר הציבורי – כל עובד יוצר ערך רב יותר וכפול יוצא יוכל להיות מתוגמל ברמת שכר גבוהה יותר.
עלייה ברמת התעסוקה במשק – מדינה יעילה מהווה תשתית יעילה יותר ליצירת עסקים מצליחים.
עלייה בהכנסות המדינה ממיסים – יותר עסקים מצליחים, פחות מובטלים, רמת הכנסה גבוה יותר, כולם תומכים בעלייה בהיקף המיסים הנגבים.
התהליך העסקי מלמד אותנו דבר נוסף וחשוב, על מנת להצליח בעסק צריך לדעת להיכשל, מעטים הם העסקים אשר הצליחו מההתחלה. הכישלונות של היום הם הבסיס של ההצלחה בעתיד כי הם מהווים את הקרקע הטובה ביותר ללימוד.
בואו ניקח את הכישלון הכואב הזה ונרים את זכרו גבוהה גבוה לא בשביל לזכות בעוד קול, או לגיטימציה כזו או אחרת, אלא כדי למנוע מיקרים כאלה ואחרים בעתיד.
בואו ננצל את ההזדמנות למנוע מיקרים עתידיים דומים הנובעים מרעידות אדמה, תאונות מטוסים, מלחמות בחזיתות שונות, הרעלת מי שתייה...
בואו ננצל את ההזדמנות להיות המדינה הטובה בעולם, כחול לבן.
הכותב הוא רו"ח ארז זלצמן - מנכ"ל ומנהל סיכונים ראשי בבית ההשקעות – kzi
