סכומי המס ינועו בין כ-1,300 שקל לטיסה, עבור מטוס שמשקלו עד 50 טון בטיסה מקומית, ועד כ-100 אלף שקל לטיסה, עבור מטוס שמשקלו מעל 300 טון בטיסה ארוכה. בפועל, המס יביא לתוספת עלות של כ-12 שקלים לנוסע בטיסה פנימית, כ-58 שקלים לנוסע בטיסה למרחק בינוני – בעיקר לאירופה – וכ-274 שקלים לנוסע בטיסה ארוכה, לארצות הברית ולמזרח אסיה.
מניתוח של מחירי טיסות עולה כי המס המוצע יהיה כ-4%-5% ממחיר הטיסה לצרכן. ברשות המסים מעריכים כי הכנסות המדינה מגביית המס יגיעו לכ-1.1 מיליארד שקל בשנה, לפי מחירי 2025. נייר העמדה הוכן בחטיבה לתכנון וכלכלה ברשות.
ההיגיון מאחורי הטלת המס, כך על פי המסמך, הוא שטיסות תורמות תרומה משמעותית להתחממות הגלובלית – תופעה שמדינת ישראל משקיעה משאבים במיתונה ובהתמודדות עם השפעותיה. בנוסף, זיהום האוויר המקומי שטיסות גורמות לו והרעש שמטוסים מייצרים בהמראה ובנחיתה מחייבים השקעה נוספת במערכת הבריאות ובבנייה ממוגנת מפני רעשים.
עם זאת, בניגוד למצב בענף הרכב או בתעשייה, מערכת המס הישראלית אינה מגלמת כיום את העלויות הנוספות המושתות על המשק בשל טיסות, ולמעשה הענף כמעט אינו ממוסה – למעט מסים ישירים. זאת מאחר שמע"מ חל על צריכה בגבולות המדינה בלבד, ולכן שיעורו על טיסות בין-לאומיות הוא אפס, והדלק למטוסים פטור ממס הבלו על דלקים.
בעשור האחרון נהוג בעולם מנגנון להפחתת פליטות מזהמות על ידי מטוסים, שלפיו חברות תעופה שרמת הפליטות שלהן עוברת רף מסוים נדרשות לרכוש "יחידות קיזוז" מגורמים המפעילים יוזמות לשיפור איכות הסביבה, כגון שמירה ופיתוח יערות או הקמת מערכות אנרגיה מתחדשת. מנגנון זה נחשב מקל מדי, ובשל כך מדינות מערביות אחדות – בהן אנגליה, צרפת וגרמניה – בוחרות למסות טיסות יוצאות כדי שמחיר הטיסה יגלם את ההשפעות המזהמות של הענף.
במסמך נבחנו חלופות שונות להטלת מס על טיסות בישראל, כגון מס לפי נוסע, מס לפי מרחק הטיסה או מס על דלק למטוסים. החלופה של מיסוי לפי קטגוריות משקל ומרחק נבחרה בשל פשטות התפעול והוודאות שהיא מעניקה לחברות התעופה בנוגע לגובה המס שיוטל עליהן, ללא קשר למספר הנוסעים בפועל.
