יש ברי מזל שגורלם באמת שפר עליהם. קחו למשל את ניצב אורי בר לב. לכל הדעות, בחור ממש אוצר: יפה, מוכשר, מצליח. וכמו שאומרים אצלנו, "מלח הארץ". הנה לא הספיק לשוב מחופשה ממושכת (בסדר בסדר, "השתלמות"), וכבר הוא מודיע בקול תרועה שהוא יוצא לעוד שישה חודשי חופשה, וזאת לא לפני שהוא טורק את הדלת ומצהיר שהוא "משעה את עצמו ומסיר מועמדותו לתפקיד מפכ"ל". במחשבה ראשונה אמרתי לעצמי: "חבל!! למה הוא עושה לנו את זה?", אלא שבמחשבה שנייה הבנתי שאורי, "ילד שלי מוצלח", הוא לא רק מוצלח, הוא גם לא פרייר. הוא לא ייתן למישהו את התענוג להשעות אותו ולהסיר את מועמדותו לתפקיד הרם. הוא יעשה את זה לבד ויצא "חופשה". המילה "חופשה" היא מילה נחמדה מאשר "השעיה"

כלים

אז אם בחופשה עסקינן, חשוב מה הוא מתכוון לעשות בחופשתו, והיכן הוא מתכוון לבלותה. אילת? לא אילת. מזכיר לו דברים לא נעימים. אז אולי בקריביים? או בתאילנד למשל? תאילנד נשמע לא רע. ארץ יפה. מרבדי דשא קסומים, וכמובן בחורות. בתאילנד הבחורות נופלות לתוך חיקך כמו פרי אגוז קוקוס שהבשיל והגיע לפרקו. שם לא צריך להפעיל כוח פיזי כדי להפיל בחורה על הדשא. היא כבר תיפול לבד, "פשוט, חלק ואלגנטי", כדברי בר לב אחר (חיים) אחר שייזכר רק לטוב. רק מה? יש בעיה אחת קטנה שבה בר לב שלנו יצטרך לנהוג משנה זהירות. יש סיכוי לא קטן ש"המדונה" שתיפול לרגליו תהיה, אבוי, "מדון" שהתחפש למדונה. בתאילנד אפשר להתבלבל בקלות, ואורי שלנו כבר הוכיח שהוא נוטה להתבלבל. זה הרי כבר קרה לו. כאן בישראל.

איש נבון (בתקווה שהוא כזה), אסור שיחזור פעמיים על אותה טעות, כי אם שם הוא יטעה, הוא עלול למצוא עצמו במצב מביך ביותר. מביך אפילו יותר ממה שהיה בישראל. למרות הדמיון בין שני המקרים, בכל זאת כאן, הגברת הייתה גברת ולא גבר שמחופש לגברת. לדאבונו מדובר בגברת שעשויה ללא חת שלא נרתעת מכוח ולא נבהלת מדרגות. את זה, אורי שלנו לא הבין. לכן הוא התבלבל. הוא לא היה יכול לשער שה"לא" שלה הוא באמת "לא". והתוצאות, הרי הן משורטטות שחור על גבי לבן על דפי הפוליגרף.

כמי שנכווה ברותחין, חזקה עליו שייזהר מעתה בפושרין, וכדי שלא יבולע לו שוב, יהיה עליו לבדוק טוב טוב עם מי יש לו עסק. לשם כך הוא יצטרך להציב לעצמו סייג, קו ברור אותו אין חוצים בשום מקרה. מין "קו בר לב" שכזה שאומר: כשאישה אומרת "לא" היא מתכוונת ל"לא".

קו ברור כזה יכול לשרת אותו בעתיד. אותו, ואת כל שכמותו שנוטים להתבלבל. כי אם אכן הוא עשה את מה שמייחסים לו (והוא כמובן חף כל עוד לא הוכחה אשמתו), בר לב הוא רק "קצה הקרחון". גדולים ונשיאים התבלבלו לפניו, ונפילתם של חלקם עודנה מהדהדת בבתי הדין למיניהם. אומרים על אורי שלנו שהוא בחור "העשוי ללא חת". יכול להיות. אני לכשעצמי, מעדיף "איש ללא חטא" על פני "איש ללא חת". חת (יראה) היא לא תמיד דבר רע. לפעמים היא יכולה להיות מאד מועילה.

ולסיום הערה: נכון שדבריי מבוססים על ההנחה ש"מה שרואים מכאן זהה למה שרואים משם", כלומר שיש דברים בגו. אפשר שאני טועה. אפשר שיתברר ש"לא דובים ולא יער" והאיש הנו "צח כשלג". אם זה יקרה (ואני מקווה בשבילו שכך יהיה), אהיה הראשון להכות על חטא על שברוב בורותי, הצטרפתי גם אני ל"חגיגה" המיותרת הזאת.