פפטידים שהתגלו באוניברסיטת תל אביב, עשויים להציל בעתיד מקטיעת רגליהם של חולי סכרת. כך עולה ממחקר שערכה קבוצה בראשותה של ד"ר בריטה הרדי מנהלת מעבדת מחקר במכון פלסנשטיין למחקר רפואי ומרצה בכירה בבית-ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב שפורסם היום בכתב העת European Journal of Vascular and Endovascular Surgery חושפת ד"ר הרדי את המנגנון שבאמצעותו גורמת הזרקת פפטידים אלו לשקם את מערכת כלי הדם ברגל הסוכרתית. בניסויים במעבדה במודלים מחקריים הוכח כי שיקום מלא בזרימת הדם אורך כשלושה שבועות בלבד.
ד"ר הרדי ועמיתיה אפיינו מספר פפטידים - חלבונים זעירים, המכילים צירופים של 12 חומצות אמינו אשר בניסויים קודמים הצביעו על כך שהם גורמים להתפתחות כלי דם קטנים ברקמות הסובלות מחוסר אספקת חמצן והמריצים תהליך של שיקום כלי דם פגועים. עבודת זיהוי אותם פפטידים היתה ממושכת אולם בסופו של דבר התגלו הצירופים הרלוונטיים, והם הועברו לסינתוז ולייצור בכמות גדולה לצורך הניסויים.
"הפפטידים שחשפנו נקשרים לתאים המצפים את דפנות כלי הדם ושחושפים חלבון מטרה המתבטא בתנאים שבהם כלי הדם נמצא בחוסר חמצן – אחד ממשפחת חלבוני העקה. לאחר שמצאנו את הצירוף הנכון ממלאי פפטידים אקראי, חיפשנו רצפים דומים בתוך חלבונים הנמצאים בגוף האדם. גילינו שחלק חשוב מאותו פפטיד שקודם זוהה ממאגר אקראי , קיים בגוף גם כנגזרת של חלבון טבעי" מסבירה ד"ר הרדי.
"ראינו שכאשר אנחנו מזריקים את הפפטידים הללו משני המקורות השונים לבעלי חיים שבהם יש רקמה איסכמית הם משפרים באופן ניכר את מצבה." אומרת ד"ר הרדי.
במחקרים שפרסמה הקבוצה בשנה שעברה הסתבר כי הוספת פפטידים אלה הקושרים את חלבון העקה על דפנות התאים מונעת את המוות של תאים הנגרם מאיסכמיה. מכיוון שהיה ברור שגם מותם של כלי הדם הקטנים בכפות רגליהם של חולי סכרת נובע כתוצאה מאיסכמיה, ביקשו חברי הצוות לערוך ניסויים שיאששו זאת. ואכן ד"ר הרדי בחנה את פעילות הפפטידים ברקמות איסכמיות על רקע מחלת הסוכרת. מסתבר שבעוד שברקמה איסכמית ללא סוכרת פועלים גם מנגנונים טבעיים ליצירת כלי דם שמכילים פקטורי גדילה ,הרי שברקמות איסכמים עם רקע סוכרתי מנגנונים אלה לא פעילים ואילו הפפטידים שפועלים במנגנון שונה- שלא כפקטורי גדילה- לא הושפעו מהרקע הסוכרתי.
"בתוך זמן קצר ראינו יצירה של קפילרות – תאי האב של צינורות הדם וכן כלי דם זעירים. בתוך שלושה שבועות התמזגו כלי דם אלה וחוברו למחזור הדם. במודלים מחקריים של חיות ניסוי שבהם זרימת הדם היתה מוגבלת בשל הסכרת הצלחנו לשקם לחלוטין את כלי הדם ולהציל את רגליהם. רגליהם של בעלי חיים סוכרתיים במעבדה שקיבלו הזרקה של הפפטיד שוקמו והם הפסיקו לצלוע בתוך שלושה שבועות כמו חבריהם שאינם סוכרתיים, ומצבם היה משופר לאין ערוך לעומת חבריהם הסוכרתיים שלא טופלו בפפטידים. היה זה צעד קטן לקראת מחקר יישומי בבני אדם." הסבירה ד"ר הרדי.
בכך יש תקווה חדשה לחולי סכרת, שנגוזה לאחר שמחקרים קודמים שבחנו חומרים אחרים המכונים פקטורי גדילה באותה שיטת ניסוי הראו כי אותם חומרים מסוגלים לשפר רק את מצבם של עכברים פצועים שאינם חולי סכרת ואולם מרבית קטיעות הרגליים מתבצעות אצל חולי סכרת ולאלו לא היה מענה עד כה.
בעתיד מבקשת ד"ר הרדי לבצע ניסויים קליניים ולהזריק את הפפטידים לחולי סכרת הממתינים לכריתת הרגל, ואשר אין להם מה להפסיד.
"שלא כמו מחקרים בתרופות אחרות, תוצאות קליניות בכלי דם הם מיידיים. בתוך זמן קצר רואים אם מתרחשת צמיחה מחדש של כלי דם או לא, הטכנולוגיה שלנו מבטיחה לגדל כלי דם בצורת רשת כאשר הרגל בעצמה תצמיח עוד כלי דם ותחבר אותם לרשת. בעתיד הרחוק, הזרקת פפטידים לגוף תייתר את הצורך בכריתות רגליים." מסכמת ד"ר הרדי.
