ניצחון דרמטי לארגוני הסביבה - בית המשפט המחוזי: ההחלטה לאפשר כניסת מפעל מתכות לאזור התעשייה ציפורית לא סבירה, יש לסגור את המפעל עד חודש יולי השנה. בתום מאבק משפטי של למעלה מ-3 שנים, קבע החודש בית המשפט המחוזי בנצרת כי יש לסגור את מפעל המתכות IMC בתוך מספר חודשים. "החומר המזהם יוצא מן הארובה ומתפזר בכל רחבי האזור הירוק", נכתב בפסק הדין
בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את עמדת 'אדם טבע ודין' וקבע כי יש לסגור את מפעל המתכות IMC עד חודש יולי השנה. פסק הדין ניתן במסגרת ערעור של המפעל ושל המדינה לבית המשפט העליון, אשר החזיר את התיק לדיון מחודש בבית המשפט המחוזי.
בפסק הדין קובע השופט אברהם אברהם, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, כי ההחלטה להתיר את כניסת המפעל לאזור התעשייה ציפורית, המוגדר כאזור לתעשייה נקייה, אינה סבירה וכי יש לסגור את המפעל עד לחודש יולי השנה.
בפסק הדין נכתב, ביחס לפליטות מהמפעל כי: "החומר המזהם יוצא מן הארובה ומתפזר בכל רחבי האזור הירוק, ועשוי לפגוע באיכות חייהם של מטיילים באזור מטויל זה, כמו גם בתושבים הרבים החיים בסביבה ". עוד נכתב בפסק הדין כי מדובר באזור תעשייה שהוקם בלב שטח רגיש סביבתית. כדי לאזן בין הצרכים השונים, הוחלט לאפשר את הקמתו תוך קביעת מגבלות נוקשות על סוג המפעלים שיפעלו במקום. אחת המגבלות המפורשות הייתה איסור על הקמת מפעלי מתכת במקום, ועל כן קבע ביהמ"ש כי יש לכבד את האיזון הזה ולאסור על פעילותו של מפעל המתכות IMC.
עו"ד שלי לב, מנהלת המוקד הירוק באט"ד בירכה על החלטת בית המשפט המחוזי ואמרה: "ביהמ"ש שוב קיבל את עמדתנו והכריע כי אין מקום למפעל מתכות בסמוך לריכוז אוכלוסיה ובאזור כה רגיש. לא במקרה הוגדר איזור התעשייה ציפורית כאזור לתעשייה נקייה. הגיע הזמן שרשויות המדינה יפנימו את עמדת ביהמ"ש ויפעלו בנחישות לסילוק מפגעים העלולים לסכן את בריאות התושבים".
כזכור, בחודש נובמבר 2009 ניתן פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת המקבל את העתירה שהגיש ארגון 'אדם טבע ודין' המייצג גם את היישובים כפר כנא והושעיה ואת ארגון אזרחים למען הסביבה בגליל, כנגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז צפון לאשר תוכנית המתירה את הכנסתו של מפעל מתכות IMC לאזור התעשייה ציפורית.
מדובר בא.ת. אשר מוגדר כאזור לתעשייה נקייה בלבד (תעשיות עתירות ידע וכד'), ומצוי בסמיכות גבוהה ליישובים ובאזור רגיש סביבתית.
פסק הדין קיבל את העתירה במלואה וקבע כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה של הוועדה המחוזית, שכן הפעילות במפעל כרוכה בהתכת מתכת ובכך הוא נכלל בגדרו המוחלט של האיסור להכנסת מפעלים כאלה לאזור התעשייה. עוד נאמר בפסק הדין כי על אף שהמפעל קיים ופעיל באזור התעשייה, דבר הכרוך בהוצאות רבות מטעם המפעל, מן הצד האחר עומד שיקול שאינו נופל בחשיבותו והוא השיקול הסביבתי. גם אם עשוי צד לספוג הפסדים כספיים רבים, אלו לעולם ניתנים לריפוי, בניגוד לנזקים שעלולים להיגרם לסביבה ולאיכות החיים. השופט פסק כי על המפעל לצאת מאזור התעשייה ולסיים בו את פעילותו עד יוני 2010 לכל המאוחר.
מפעל המתכות IMC והועדה המחוזית החליטו לערער על פסק הדין ולפני כשנה קבע בית המשפט העליון כי יש לקיים דיון נוסף בבית המשפט המחוזי, אשר יבחן גם את ההיבטים הסביבתיים של פעילות המפעל. כאמור, לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בנצרת בפעם השנייה כי הוא מקבל את עמדת 'אדם טבע ודין' וכי יש לסגור את המפעל המזהם.
