תסמונת השלפוחית הרגיזה: 21% נמנעים מנסיעה בתחבורה ציבורית ונסיעות בכלל ו19% נמנעים מפעילות ספורטיבית, 10% נמנעים או מפחיתים יחסי מין. 13% סובלים מבריחת שתן ונעזרים בחיתולים או תחבושות. למעלה משליש (34%) פנו לטיפול רק אחרי שנה ויותר
סקר ישראלי חדש אשר בדק את המודעות לבעיית תכיפות ודחיפות בהטלת שתן ובריחת שתן , העלה כי 66% מהמשתתפים, הולכים יותר מ-10 פעמים ביום לשירותים לצורך הטלת שתן, המלווה בתחושת דחיפות מידית וכי 13% סובלים מבריחת שתן.
הסקר נערך בדצמבר 2011 ע"י מכון מותגים, עבור חברת מדטרוניק , יצרנית "אינטרסטים"- קוצב מושתל לשלפוחית לטיפול בבעיית דחיפות ותכיפות בהטלת שתן, והשתתפו בו 331 מרואיינים בגילאי 40-75 הסובלים לפחות מאחת הבעיות הבאות: הולכים יותר מ-10 פעמים ביום לשירותים לצורך הטלת שתן המלווה בתחושת דחיפות מיידית, או סובלים מבריחת שתן.
ממצאי הסקר מעניינים ומראים כי:
66% מהמרואיינים הולכים יותר מ-10 פעמים ביום לשירותים לצורך הטלת שתן.
תדירות בהליכה לשירותים שכיחה יותר בקרב מבוגרים (60-75 ) לעומת צעירים יותר (79% לעומת 62%)
60% מסרו שהטלת השתן מלווה בתחושת דחיפות מיידית.
עוד הראה הסקר כי, 13% מהמרואיינים סובלים מדליפת שתן, בשכיחות גבוהה יותר בנשים לעומת גברים (23% לעומת , 2% בהתאמה).
אחוז גבוה יותר מגילאי 40-59 סובלים מתופעה זו, לעומת מבוגרים יותר (14%-16% לעומת 3%).
ד"ר ליאור לבנשטיין גניקולוג מומחה באורוגניקולוגיה מהקריה הרפואית רמב"ם מציין: "תסמונת השלפוחית הרגיזה כוללת תסמינים של דחיפות עם או בלי דליפת שתן, תכיפות במתן שתן ויקיצה במהלך השינה לצורך הטלת שתן. על פי מחקר רב משתתפים שנערך בארה"ב נמצא כי 17% מכלל הנשים בארה"ב סובלות מתסמונת זו, סה"כ מדובר בכ- 30 מיליון נשים אמריקאיות אשר סובלות מתופעת תסמונת השלפוחית הרגיזה. הסקר הישראלי החדש מראה כי גם בארץ אחוז הסובלים מבעיות דחיפות, תכיפות ודליפת שתן הוא גדול"
מהן הסיבות הגורמות לבעיה של תכיפות ודחיפות בהטלת שתן ובריחת שתן
למעלה ממחצית המרואיינים מסרו – רפיון שרירים (54%).כשליש מהמרואיינים מסרו – לידות (32%). כרבע מהמרואיינים מסרו השמנה ותרופות (25% כ"א).
ד"ר ליאור לבנשטיין מציין:" מבין גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות התסמונת השלפוחית הרגיזה מוזכרים:גיל, הפרעות עצביות מרכזיות או פריפריות וסכרת. דליפות שתן ככלל ותסמונת השלפוחית הרגיזה בפרט גורמים לפגיעה קשה באיכות החיים. על פי מחקרים אפידימיולוגיים שיעור ההיארעות של התופעה צפוי לגדול."
הבדל משמעותי בין תפיסת הנשים לתפיסת הגברים על גורמי התסמונת:
יותר נשים המשתתפות בסקר מסרו כי בעיית תכיפות או בריחת שתן נובעת מרפיון שרירים (74% לעומת גברים- 34%) ולידות (55% לעומת 7%),
יותר גברים מסרו תרופות (34% לעומת 17%) ואבנים (15% לעומת 7%), לעומת נשים.
למעלה ממחצית מסרו כסיבה לבעיה – ריפיון שרירים (54%).כשליש מהמרואיינים מסרו – לידות (32%).
שכיחות גבוה של בעיית דליפת צואה
לשאלה האם הם סובלים מבעיית דליפת צואה לפחות פעם בשבוע, השיבו בחיוב 4% מהמרואיינים.
פגיעה באיכות חיים ובתפקוד היומיומי
70% מהמרואיינים הסובלים מהבעיה ולא ממשיכים בפעילות הרגילה, ובעיקר:
21% נמנעים או מפחיתים נסיעה בתחבורה ציבורית ונסיעות בכלל
,19% נמנעים או מפחיתים את העיסוק בפעילות ספורטיבית
,10% נמנעים או מפחיתים תדירות קיום יחסי מין,
9% נמנעים או מפחיתים השתתפות באירועים ומפגשים חברתיים
4% נמנעים או מפחיתים נוכחות בעבודה.
ד"ר ליאור לבנשטיין מציין:" דליפות שתן ככלל ותסמונת השלפוחית הרגיזה בפרט גורמים לפגיעה קשה באיכות החיים. ובתפקוד היומיומי. הסובלים מהתסמונת, נמנעים מפעילויות חברתיות, טיולים, מפגש עם חברים, ולעיתים לא נדירות אף בידוד חברתי והסתגרות בבית בשל החשש מאירוע של בריחת שתן בציבור. חיי הזוגיות נפגעים ובחלקם היכולת להתפרנס נפגעת.
בנוסף נמצא כי לתסמונות השלפוחית הרגיזה יש השפעה ישירה על תפקוד המיני והחשק המיני בשל העובדה שיש חשש מתמיד מדליפת שתן במצב אינטימי. אחת מהתלונות העיקריות של אנשים עם תסמונת השלפוחית הרגיזה היא כי יומם סובב סביב השירותים. כל יציאה מהבית כרוכה בתכנון מדוקדק של מסלול הנסיעה ולימוד של כול השירותים הציבוריים שבדרך למקרה חירום"
אחוז גבוה יותר מהגברים(13%) נמנעים או מפחיתים השתתפות באירועים חברתיים, לעומת נשים ( 4%).
בפילוח לפי גיל נמצאו ההבדלים המובהקים הבאים:
גילאי 60-75 נמנעים או מפחיתים קיום יחסי מין לעומת צעירים יותר (21% לעומת 5%-10%),
בני 60-75 מתקשים לישון ברצף לעומת צעירים יותר (8% לעומת 1%).
האם מטפלים בבעיה של תכיפות דחיפות ובריחת שתן?
פחות ממחצית (40% ) מהמרואיינים השיבו בחיוב. גילאי 50+ מטפלים יותר מאשר הצעירים מהם (44%-55% לעומת 27%).
"באופן פרדוקסלי, מציין ד"ר לבנשטיין, נמצא כי למרות שכיחותה הגבוהה של בעיית דליפת השתן באוכלוסייה הכללית רק חלק קטן מכלל הנשים פונה לרופא לצורך הערכה וטיפול. מוקבל לשער כי הסיבות העיקריות לכך הן חוסר מודעות של הציבור לאפשרויות הטיפוליות והמחשבה כי מדובר בתהליך הזדקנות נורמאלי ללא מענה טיפולי."
מהם דרכי הטיפול העיקריות בדליפת או בריחת שתן שהוזכרו ע"י המרואיינים?
15% מטפלים באמצעות פיזיותרפיה, יותר נשים, לעומת גברים (23% לעומת 7%).
15% מטפלים באמצעות תזונה נכונה/בריאה יותר
14% נעזרים בתרופות, נשים נעזרות יותר מגברים (23% לעומת 5%).
6% מטפלים באמצעות רפואה משלימה/דיקור/צמחי מרפא.
לאיזה רופא פונים ?
24% פנו לאורולוג, יותר גברים מאשר נשים (36% לעומת 13%).
רופא משפחה – 16%, גניקולוג – 6% (12% מהנשים), אורוגניקולוג – 6% (11% מהנשים)
"לצורך ביצוע הערכה ראשונית. מצין ד"ר לבנשטיין, מומלץ לפנות לרופא אורוגינקולוג או אורולוג אשר התמחה בתחום שליטה על סוגרים ושיקום רצפת האגן."
כמה זמן עבר מהרגע שהבינו שיש להם בעיה ועד שפנו לטיפול אצל רופא?
34% ממשתתפי הסקר פנו לטיפול רק אחרי שנה ויותר!!!.
מתוך 46% שפנו לרופא,17% פנו מיד. 37% מהם פנו לרופא אחרי מספר חודשים. 13% פנו אחרי חצי שנה.
האם הבעיה ניתנת לריפוי מלא?
69% מהמרואיינים סבורים שהבעיה ניתנת לריפוי מלא.
23% כרבע מהמרואיינים סבורים ש"ברוב המקרים לא.
תגובת ד"ר לבנשטיין: "יתכן ואמונות אלה משפיעות על החלטת החולים לפנות לטיפול או לא, העלאת המודעות לאפשרויות הטיפול הקיימות עשויה לעודד יותר חולים לפנות לרופא לקבלת טיפול ובכך לשפר את איכות חיי החולים באופן משמעותי"
מודעות לטיפולים הנותנים מענה לבעיה
המודעות הגבוהה ביותר היא לתרופות (50%), ניתוח (39%), רפואה משלימה (37%) ופיזיותרפיה (36%).
קיימים הבדלים מובהקים בין גברים ונשים לגבי מודעות לטיפולים. אחוז גבוה יותר מגברים מודעים לתרופות, לעומת נשים (65% לעומת 36%). אחוז גבוה יותר מהנשים מודעות לפיזיותרפיה, לעומת גברים (54% לעומת 16%). קיימת מודעות נמוכה לטכנולוגיה הרפואית החדשנית השתלת קוצב לשלפוחית – גרייה חשמלית (7%).
ד"ר ליאור לבנשנטיין מסביר: טיפול תרופתי באופן כללי גורם לתופעות לוואי לא רצויות. הסיבה השכיחה ביותר לכישלון הטיפול התרופתי הינו חוסר היענות של החולה לטיפול."
"הטיפול החדשני בקוצב מושתל לשלפוחית "אינטרסטים", המבצע גירוי חשמלי של העצב הסקראלי, המעצבב את אזור השלפוחית והסוגרים, מותווה למטופלים הלוקים בדחיפות במתן שתן עם או ללא דליפה, תכיפות במתן שתן והעדר ריקון של השלפוחית אשר אינו ממקור חסימתי ולחולים הסובלים מדליפה מעורבת של שתן וצואה. הטיפול הינו טיפול יעיל ובטוח. על פי מחקרים נמצא כי בעזרת גירוי חשמלי ניתן להשיג ירידה משמעותית או היעלמות מוחלטת של תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן ושל אי נקיטת הצואה".
"עד היום טופלו 100,000 חולים בעולם בקוצב לשלפוחית, אינטרסטים.. הטיפול הוגש השנה לסל הבריאות 2012 ומיועד לחולים אשר הטיפולים האחרים לא צלחו. יש חשיבות רבה לנגישות חולים לטיפול באמצעות הכללתו בסל, עבור אלה שיומם סובב סביב שלפוחית השתן ומתן צואה, שכן המדובר באיכות חיים ירודה מאוד, התמודדות עם ריחות ודליפות, איבוד מקום עבודה, בידוד חברתי משפחתי ומצב של בושה ודימוי עצמי נמוך הגורמת לנשים וגברים כאחד הרס וסבל רב ופגיעה פיזית ונפשית המפחיתה את היכולת לתפקד בחברה. מבין המדינות המפותחות בעולם, ישראל כיום הינה בין המדינות הבודדות שטיפול זה אינו נכלל בסל הבריאות הממלכתי."
