רשות מקרקעי ישראל נענתה לבקשת רשות הטבע והגנים להפסיק את כריית החול בסמר עוד לפני תום חוזה הכרייה . עוד סוכם כי רמ"י תתמוך בפעילות רט"ג להכריז על החלק האחרון של חולות סמר -שמורת טבע

כלים

הפסקת הכרייה בסמר מתבצעת ארבעה חודשים בטרם תום החוזה עם הקבלן שזכה כחוק במכרז הכרייה בסמר.

רשות הטבע והגנים תמכה מאז 2010 במאבק שניהלו הגופים הירוקים להפסקת הכרייה בסמר על אף שהייתה במקום תכנית כרייה מאושרת כדין ולאחר שנדחו כל ההליכים המשפטיים להפסקת הכרייה. בעבר השתרעו החולות על כ-7 קמ"ר, ממלחת יטבתה בצפון, ועד נחל נימרה בדרום. מכל השטח נותרו 1.9 קמ"ר בלבד ומתוכן 1.2 קמ"ר שמורת טבע ו-0.7 קמ"ר אושרו בתוכנית סטטוטורית לכריית חול.

שטחים ג' ו ד' שנמסרו על פי תכנית זו במכרז של רשות מקרקעי ישראל לכרייה מהווים חלק בלתי נפרד מחולות סמר וצופנים את אותם ערכי טבע בעלי ערך רב. פעולת החציבה והכרייה נוטלות את שכבת החול העליונה, על מיני הצמחים, בעלי החיים וכל המגוון האקולוגי שבה. לאחר כריית המטר העליון, בית הגידול נפגע באופן קשה ביותר ששיקומו עלול לקחת עשרות ואף מאות שנים.

לאור כך פעלה הרשות ובראשה המנכ"ל שאול גולדשטיין בנחישות על מנת למצוא פתרון להפסקת פעולות הכריה על ידי הקבלן שזכה במכרז הכרייה כדי להפוך את השטח כולו לשמורת טבע,. רשות מקרקעי ישראל פעלה באופן יוצא מתוך התחשבות בערכי הטבע והביאה לסיומו את חוזה הכרייה עוד לפני המועד הבנקוב בו.

לדברי מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין:

"בשנתיים האחרונות השקיעה הרשות מאמצים רבים בהחזרת הדיונות המדהימות של חולות סמר לטבע. המאמצים נשאו פרי דווקא בגלל תמיכת של הציבור הרחב ותושבי הערבה במאבק.

אני מאוד שמח שגם המועצה האזורית והעומד בראשה, אודי גת וגם הנהלת רשות מקרקעי ישראל תמכו במהלך והביאו לידי סיומו. אני מקווה שההכרזה על השטח כשמורת טבע מוגנת תתקדם במהירות ונוכל לבשר לכלל שוכני הדיונה, מנחש ועד גרביל, משממית ועד צבי, כי הבאנו שלום על ביתם"

מנהל מחוז דרום ברשות מקרקעי ישראל , ערן ראובני אמר כי הרשות נקטה במהלך חריג של הפסקת חוזה בטרם מזמנו מתוך התחשבות בערכי הטבע ולאחר שוודאה עם משרד התשתיות כי כמות החול הנכרית בסמר קטנה ואין בהפסקת הכרייה בחולות בסמר משום פגיעה בפרויקטי בנייה באזור וכי ניתן לספק חול חלופי מאתרי כרייה אחרים באזור .

חולות סמר הן שם לדיונה מיוחדת במינה המצויה בלב הערבה הדרומית והאחרונה שנשארה בתחומי ישראל.

בית הגידול החולי בעמק הערבה מאופיין בעושר מינים ושפע חיים יוצאי דופן בהשוואה לסביבה המדברית הסובבת אותו. הצמחים ובעלי החיים המתקיימים בחולות מותאמים לשרוד על פני חול באקלים צחיח קיצוני. למרות היקפה המצומצם, הדיונה של חולות סמר מהווה בית גידול למינים רבים,

חלקם בעלי מאפיינים גנטיים ייחודיים. כך למשל ניתן למצוא בחולות כחמישה מיני צמחים מוגנים ובסכנת הכחדה בישראל, וכן חמישה מינים של בעלי חיים שהוגדרו בסכנת הכחדה מישראל. בין הצמחים ראוי לציין את שיחי עציון פרסי, שבטוט מצויץ, כתריים אדמדמים ושום סיני, ובין בעלי החיים את מברישימון הערבה (שם זמני לעכביש ענק חדש למדע), ישימונית תמנע (לטאה), עכן גדול (נחש), אלימון (עוף) וכן גרביל דרומי (מכרסם).

לצד ערכי טבע אלו, החולות מהווים יחידת נוף המושכת את העין ומזמינה מבקרים ומטיילים מרחבי הארץ והעולם. החולות גם מהווים בסיס מצוין ומוכח עבור פעילויות חינוכיות ומחקריות, פעילויות ההולכות ומתעצמות בחולות סמר בעשור האחרון.