גיבור הספר הוא ראובן ברנזון, סופר ישראלי צעיר, שמציאות חייו בארץ מושפעת משורשיו האירופיים, הנטועים עמוק בנפשו. בוורונה הקסומה הוא חווה תשוקה משכרת לאיטלקייה צעירה. בד בבד הוא חש אהבה עזה לאישה המושלמת, בתו של מומחה העתיקות שמלווה אותו במסעו. לבו נקרע בין שתי נשים אלו. במסעו הוא מנהל שיחות עם אנשים הנקרים בדרכו בנושאים כמו תרבות, דת, אמנות, פוליטיקה ואף בעברה הפשיסטי של איטליה. לאורך הספר שוטח ראובן בפני הדמויות השונות את העמדות החברתיות והפוליטיות שבהן הוא מאמין.
הספר מעלה על הכתב את סיפור אהבתו של רייכלר לעיר וורונה שבצפון איטליה – עירם של רומיאו ויוליה הנאהבים בני האלמוות. הפעם הראשונה בה ביקר בעיר היתה לפני שמונה שנים ומאז התמכר לה ומבקר בה כמעט מידי שנה. שם גם נרקמה העלילה לספר. העלילה בעיקר דמיונית. תפיסות החיים ועולם המחשבות ששם בפי הדמויות הן של רייכלר עצמו.
שמונה ימים ולילות בוורונה הוא ספרו הרביעי של גיורא רייכלר. ספריו הקודמים: בשם כל הבדידויות, שירים בספרדית. הוצאת מילה בארנטינה, יופי של אובדן, שירים. הוצאת גוונים, קצר פעמיים תמציתי, סיפורים קצרים בספרדית. הוצאת LULU
גיורא רייכלר, אדריכל, פסל, צייר, משורר וסופר. יליד בואנוס איירס, ארגנטינה. במקביל ללימודי האדריכלות, ייסד יחד עם קבוצת חברים תיאטרון יהודי בשם "ארטא", בו שיחק במשך 12 שנים במחזות בשלוש שפות: עברית, יידיש וספרדית.
הוא הקים חברת אדריכלות שעסקה ברכישת אדמות ובתכנון רבי-קומות ווילות פרטיות. בשנותיו האחרונות בארגנטינה עסק בפעילות ציבורית קהילתית יהודית, הוא כתב בעיתון היהודי "נואוא ציון", שייצג את השמאל הציוני ועשה את צעדיו הראשונים בכתיבת שירה וסיפורים קצרים. הוא ייצג את מפלגת מפ"ם בהנהלת הקהילה היהודית (שמנתה 50,000 משפחות) וייסד עם קבוצת חברים את ארגון "אטנו מרטין בובר" שפעל בקרב הדור השני בהסברה ציונית וקריאה לעלייה לישראל.
ב-1971 עלה ארצה יחד עם חברי הקבוצה, אשתו ושני בניו. הם השתקעו בכרמיאל שאז מלאו לה שבע שנים.
במשך שלושים שנה שימש כמנהל מחוז במשרד השיכון, במחלקה להתיישבות כפרית בגליל ובגולן. בתקופתו נבנו בגליל 60 יישובים חדשים וכן העיר קצרין ברמת הגולן. לאחר יציאתו לגמלאות שימש כיועץ משפטי לענייני בנייה ברחבי הארץ. כל השנים, לצד עבודתו, גם יצר וכתב: הוא פיסל בעץ ובמלט, בעיקר של דמויות נשים. עבודותיו הוצגו בתערוכות ברחבי הארץ. השחקן שבו, שחיפש במה, יזם וייסד עם קבוצת שחקנים חובבים תיאטרון קהילתי בכרמיאל בבימויו של אדם ברוך, תיאטרון שהופיע בערים נוספות בארץ. הרומן שלו עם התיאטרון נמשך כעשר שנים. לאחר מכן התמסר לציור בשמן ואקריליק (בעיקר דמויות נשים) והציג תערוכות משותפות עם אשתו. בין היתר, גם כתב בעיתון מקומי טור שבועי בספרדית. הוא חבר ב"קולות הגליל", קבוצת אנשי ספר ושירה, ומשתתף באסופותיה. כמו כן משלים את כתיבתם של שני ספרים נוספים העוסקים בגורל העם היהודי.
( 222 עמודים , מחיר: 79 שקלים)
