רמי שבירו הוא זוכה במכרז לבניית 168 יח"ד ברמת השרון

למכרז זה נקבעו שני מועדי סגירה שונים ובהתאם היו שתי תיבות מכרז כפי שיוסבר להלן.

תיבה ראשונה: עם פתיחת המעטפות ע"י הועדה לפתיחת המעטפות בתאריך 14.5.2014 , נמצאו 9 הצעות למכרז

בהמשך להחלטתו של כבוד השופט דר' קובי ורדי מיום 25.5.14 בעת"מ 45256-05-14 גינדי ישראל 2010 בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, אשר קבע: "לא מצאתי מקום למתן צו ארעי במעמד צד אחד לגבי הבקשה להכרזה על זוכה במכרז, ברם עד להחלטה אחרת לא יחתם כל הסכם עם הזוכה במכרז, במידה וטרם נחתם, ואם נחתם חוזה יוקפא המצב כפי שהוא...

המשיבה 1 תעביר לעותרת עד ליום 27.5.2014 רשימה של כל המציעים שהשתתפו במכרז על 2 סבביו..."

תיבה שניה: עם פתיחת המעטפות ע"י הועדה לפתיחת המעטפות בתאריך 26.5.2014 , נמצאו 5 הצעות למכרז זה אשר סומנו במספרים 14 - 10.

3 הצעות מתוך ההצעות 5 ההצעות שהוגשו הינן הצעות מתקנות להצעות שנפתחו בתאריך 27.4.2014. ההצעות נקלטו כהצעות נפרדות ומוספרו במספרים 10, 11, 14 .

מתוך פרוטוקול הועדה:

המועד שנקבע בתחילה להגשת הצעות למכרז זה נקבע ליום 31.3.14 (יום שני)

מאוחר יותר, פורסמה ביום 25.3.14 הודעה באתר האינטרנט של הרשות כי מועד סגירת המכרז נדחה ליום 27.4.14 (יום ראשון) בשעה 12:00.

ביום 27.04.14 בשעה 12:00 נסגרה תיבת המכרזים ונערך פרוטוקול ועדת פתיחת תיבות. בתיבה נמצאו 11 מעטפות. המעטפות מוספרו אך לא נפתחו.

לאחר סגירת התיבה ביום ראשון בשעה 12:00, הועלו טענות כי ישנה הודעה כללית אשר מופיעה באופן קבוע באתר האינטרנט של הרשות, לפיה כל מכרזי המקרקעין יסגרו בימי שני בשעה 12:00 וכן מכרזים אשר פורסמו ומועד סגירתם נקבע ליום ראשון יסגרו ביום שני שלאחריו בשעה 12:00, ובהתאם למודעה זו על הרשות לאפשר הגשת הצעות בהתאם לאמור במודעה זו.

לאור אי הבהירות שנוצרה לעניין המועד האחרון להגשת הצעות ומתוך רצון ליצור שוויון מקסימלי בנסיבות העניין ונוכח פרק הזמן הקצר שנותר, פורסמה בתאריך 28.4.2014 הודעת הבהרה כי המועד האחרון להגשת ההצעות יהיה בתאריך 30.4.2014 בשעה 12:00 וכי ניתן יהיה להגיש הצעה מתוקנת.

ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ (להלן:"החברה") הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב – עת"מ 1934-05-14 ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ נ' מד"י ואח', במסגרתה הגישה גם בקשה לצו ביניים. עניינה של הבקשה ליתן צו ביניים כי לא יקודם כל הליך הקשור במכרז נשוא העתירה. עניינה של העתירה בקבלת סעד כי החלטת הרשות להאריך את המועד להגשת הצעות למכרז תא/ 2013/ 377 מיום 27.4.14 ליום 30.4.14 בטלה.

בתאריך 13.5.14 התקיים דיון בבית משפט המחוזי בבקשה לצו הביניים ונתקבלה החלטה כי על ועדת המכרזים לפתוח בשלב ראשון רק את ההצעות אשר נמצאו בתיבה במועד הסגירה 27.4.14 בשעה 12:00, ולאחר בדיקת ההצעות הכשרות,לבדוק האם החברה/העותרת היתה אמורה לזכות במכרז במידה והיו נבדקות רק ההצעות שהוגשו במועד זה, וזאת כמובן רק לגבי המגרש אליו הגישה הצעה.

בתאריך 14.5.2014 נפתחו ונבדקו ההצעות שהוגשו עד לתאריך 27.4.14 בשעה 12:00, בהתאם להחלטת בית המשפט האמורה לעיל. בפתיחת המעטפות הסתבר כי 2 מתוך 11 המעטפות הינן מעטפות של השומות למגרשים נשוא המכרז וכי למעשה ישנן 9 הצעות.

מבדיקת ההצעה של החברה עלה כי הצעתה היא ההצעה הגבוהה ביותר למגרש 1003 (הצעתה עמדה על סך 44,000,000 ₪), אולם ישנה אי התאמה בערבות הבנקאית בין הסכום הנקוב במילים לבין הסכום הנקוב בספרות. הסכום הנקוב בספרות הינו 4,400,000 ₪ ואילו הסכום הנקוב במילים הינו "שלושה מליון חמש מאות אלף ₪"

יצויין כי על פי תנאי המכרז, על הערבות הבנקאית להיות לפחות 10% מסכום ההצעה או מסכום הוצאות הפיתוח, הגבוה מביניהם. הוצאות הפיתוח במכרז זה למגרש 1003 הנם 12,762,630 ₪.

להלן החלטת הועדה:

החלטה הועדה היא כי הצעתה של ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ הינה הצעה פסולה בשל אי התאמה הקיימת בין הסכום המצויין במילים לבין הסכום המצויין בספרות בערבות שצורפה להצעת החברה.

הועדה דנה בכובד ראש במהותו של הפגם הקיים בערבות ועמדת הועדה כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט בכלל, בדבר חשיבות ההקפדה הדווקנית ביחס לערבות על פי תנאי המכרז וכי ככלל פגם בערבות הינו פגם מהותי, ואף בהתייחס בין היתר לכללים המנחים בדבר החריגים המצומצמים להכשרת פגם בערבות בפסיקת בית המשפט העליון בעניין אדמונית החורש- עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' ובעניין "קקאו"- עע"מ 2638/12 רשות שדות התעופה בישראל ואח' נ' א.א עינת מסעדות בע"מ ואח', היא כי לא ניתן לאמר כי הפגם בערבות החברה הינה בגדר "פגם טכני" אלא מדובר בפגם מהותי הפוסל הצעה, וזאת מהנימוקים הבאים:

1. אין כל קשר בין הסכום בספרות לסכום במילים ולא ניתן ליישב את אי ההתאמה בין סכומים אלו. הטעות אינה נלמדת מהערבות עצמה ולא ניתן לאמר כי מדובר בטעות סופר/טעות קולמוס/השמטה מקרית/הוספת דבר באקראי .

2. הסכום במילים נמוך מסכום הערבות הנדרש על פי תנאי המכרז, והסכום בספרות עומד בתנאי המכרז. אי ההתאמה בנסיבות העניין עשוי ליצור קושי ממשי במימוש הערבות על פי תנאי המכרז.

3. בנסיבות העניין, בטעות הקיימת בערבות החברה ובתיקונה יש כדי להקנות לה יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים. וזאת הן מצד מתן האפשרות לתקן את הערבות לאחר המועד האחרון להגשת הצעות למכרז והן מצד מתן טווח התמרון למציע כך שברצונו לקיים את הצעתו יטען לסכום בספרות וברצונו לחזור בו מהצעתו יטען לסכום במילים.