בדיון השתתפו עשרות מוזמנים ובהם נציגות של היזמים בראשות חה"כ ושר התשתיות לשעבר אפי איתם, נציגי ועדי הפעולה של התושבים באזור, נציגי משרדי הממשלה השונים, נציגי הארגונים הסביבתיים ובהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, נציגי הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים ואנשי מקצוע ומדע מתחומים שונים.
יו"ר הועדה המשותפת, ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש) אמר: "מדובר בפרויקט ענק שמעורר באופן טבעי שאלות ענקיות. הפרויקט מעורר שאלות רבות: כלכליות, חברתיות, סביבתיות ובריאותיות. בחינת הסוגיות חייבת להיות עניינית, מקיפה, מעמיקה ומקצועית כי ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת".
ח"כ חנין קרא לקיים את הדיון בשקיפות מרבית וליצור במהירות תשתית משותפת של מידע על הסוגיות השונות המתעוררות סביב הפרויקט. הוא ביקש מכל הגורמים המעורבים להעביר לידי הועדה המשותפת את כל החומרים וניירות העמדה והמחקר העומדים לרשותם והבטיח כי החומרים הנ"ל יועמדו לעיון הציבור באתר פתוח שיוקם לצורך זה במסגרת אתר הכנסת.
ח"כ חנין קרא לבחון את הפרויקט, בין היתר, בהיבטים של מדיניות האנרגיה הכוללת של מדינת ישראל, של שמירה על שטחים פתוחים והמרחב הביוספרי שמתוכנן בשפלת יהודה, של הגנה על האופי החקלאי והתיירותי המתוכנן של האזור.
ח"כ חנין הודיע כי הועדה תקיים דיון המשך שיעסוק בין היתר בשאלת השלכות הפרויקט על האקוויפר ומשק המים בכלל וכן על משק האנרגיה ומדיניות האנרגיה הכוללת של ישראל, בין השאר, לאור התחייבויות ישראל בועידת קופנהגן להתמודדות עם משבר האקלים. כן תידונה בדיון ההמשך גם השלכותיו על התיירות והעתיקות המצויות באזור וישמעו בו גם נציגי משרד הפנים והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. כמו כן יבחנו גם השאלות המשפטיות הנוגעות לאופיו של הפרויקט.
ח"כ חנין הביע בדיון היום ספק לגבי היכולת להסדיר את הפרויקט על-פי חוק הנפט נוכח ההגדרה של נפט המצויה בחוק הקיים.
ח"כ ניצן הורוביץ אמר כי הפרויקט עלול לפגוע באופן קשה ובלתי הפיך באזור ירוק מרהיב, לגרום לזיהום אוויר קשה, לפגיעה במי התהום, ולדרדר את איכות החיים של התושבים והמבקרים באזור.
"חבל עדולם – אחד המרחבים השמורים האחרונים בארץ – עומד בפני איום כבד: חברת אנרגיה שואפת להפיק שם נפט מפצלי שמן. המדובר בפרוייקט בהיקפי ענק: חימום שכבות סלע תת-קרקעיות לטמפרטורות גבוהות למשך תקופה ארוכה, כדי להפוך את פצלי השמן לנוזל וגז. בשום מקום בעולם לא יושמה שיטה כזו, הדורשת אנרגיה עצומה, לצורך הפקה מסחרית של נפט. המהלך כולו מתנהל בחוסר שקיפות וללא שיתוף הציבור, וכן ללא דיון לאומי במדיניות האנרגיה של ישראל, במיוחד לאור הגילויים החדשים של גז טבעי.
ההתנהלות הזו כולה איננה ראויה, וסכנות הפרויקט חמורות מכדי שניתן יהיה לטמון את הראש בחול. אנו תומכים במאבקם של תושבי חבל עדולם ושל ארגוני הסביבה בישראל", אמר ח"כ הורוביץ.
מנכ"ל 'אדם טבע ודין', עו"ד עמית ברכה הציג במהלך הדיון את עמדת הארגון, כפי שנשלחה לכל הגופים העוסקים בנושא. מבדיקות של אנשי המקצוע ב'אדם טבע ודין' עולה כי בפרויקט פצלי השמן כרוכות סכנות סביבתיות משמעותיות ביותר בהיבטים רבים ובהם: זיהום אוויר, פליטת גזי חממה, פגיעה במי התהום, בשטחים פתוחים ובערכי טבע באחד האזורים הערכיים והרגישים ביותר בארץ.
במהלך הדיון הציג עו"ד ברכה בפני המשתפים את הנתונים המעידים כי פצלי השמן שיופקו במסגרת הפרויקט יכללו 6% גופרית – ריכוז של פי 30 מריכוז הגופרית בדלק המכונה 'עתיר גופרית', הנחשב מזוהם במיוחד. בנוסף, כמות האנרגיה שיידרש להשקיע בהליך ההפקה, על מנת להגיע לתוצר המבוקש על ידי החברה (היקף של כ-300,000 חביות ביום) מתקרבת ל- 80% מכמות האנרגיה הנצרכת כיום על ידי מדינת ישראל כולה. מדובר, בהיקפים אשר ידרשו הקמת 2-3 תחנות כוח או לחילופין, הגדלת ייצור האנרגיה מפחם מתחנות הכוח המזהמות הקיימות כבר כיום.
עוד הוסיף עו"ד ברכה כי מלבד הסכנות הסביבתיות הטמונות בפרויקט, התוכנית כולה סותרת את חוק התכנון והבניה, לפיה כל שינוי בשטח כה רגיש מבחינה סביבתית ואקולוגית יעשה במסגרת תכנון מפורט ובליווי תסקיר השפעה על הסביבה, ויעלה בקנה אחד עם תוכניות מתאר ארציות. "כוונת היזמים לקדם פיילוט שכוונתו לחמם את תת הקרקע למאות מעלות ולפעול במשך שנתיים-שלוש מבלי שהוכנה תוכנית, לא תעמוד במבחן בג"ץ כהחלטה מנהלית, חוקית וסבירה".
עו"ד קרן הלפרן-מוסרי מ'אדם טבע ודין אמרה בדיון כי מדובר במקור אנרגטי מזהם ומיושן עם השלכות רחבות על זיהום האוויר ובריאות הציבור: "כל פרויקט הפקת פצלי השמן סותר את המדיניות הישראלית המוצהרת בנושא משק האנרגיה. הפרויקט מקדם הפקה של מקור אנרגיה מזהם, זאת בניגוד למגמה העולמית ולמדיניות הישראלית לעבור למקורות אנרגיה חלופיים ומתחדשים".
ישיבת הועדה נפתחה בהשקת כתב העת "אקולוגיה וסביבה", כתב עת בהוצאתם של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים. הגיליון עוסק גם בנושא תעשיית פצלי השמן וההשלכות הסביבתיות שלה.
