כיום, עם ההתקדמות הטכנולוגיה וההתקשורת באמצעות מחשבים, נדרשים אמצעים להבטיח ברמה הגבוהה ביותר את אמינות התקשורת על מנת שתוכל להיות הסתמכות על המידע שמועבר. האמצעי הטוב והאמין ביותר שקיים בשוק הוא החתימה האלקטרונית המאושרת - חתימה שמי שרכש את הזכות לחתום באמצעותה- יש לו את ההגנה הגבוהה ביותר מבחינה טכנולוגית ויש לו גם גורם חיצוני שמאשר את זהותו וערב לה באמצעות התנאים שקבע החוק- זהו הגורם המאשר. כיום, כל הדיווחים של אלפי חברות ציבוריות וגורמים אחרים בשוק ההון שמחויבים לדווח לרשות לניירות ערך לפי חוק- נדרשים לעשות כן באמצעות חתימה אלקטרונית מאושרת.
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיונים רבים בנושא זה, וחברי הועדה בראשותו של ח"כ שטרית ישבו שעות רבות בניסוח הצעת החוק. בדיונים התעורר ויכוח בין השוק הפרטי לבין המדינה, לדבריו של שטרית:"הצעת חוק זו לא הופכת את המדינה למתחרה של השוק הפרטי כפי שהיה בנוסח המקורי. היא פשוט באה להסדיר את אותם מקומות שהמדינה כגורם מאשר יכולה לבוא לקראת האזרח במיוחד במקומות הקשורים לשירותי ממשל זמין וכן במקרי חירום. ההצעה קובעת איזונים ובלמים כדי לרסן את המדינה מלהפוך למתחרה בשוק הפרטי, כל חובה שחלה על חברה פרטית שרוצה להיות גורם מאשר- חלה בעצם גם על המדינה, בשינויים המתאימים."
ח"כ שטרית התייחס לחשיבות החתימה האלקטרונית בשילוב עם תעודת הזהות הביומטרית:"כל אזרח שירצה לעשות פעולה של חתימה אלקטרונית בתעודת הזהות שלו יקבל את השירות בחינם ויוכל לפעול, בפעולות שהחוק דורש חתימה אלקטרונית מאושרת כמו למשל מול כל שירותי הממשל הזמין – ישירות באמצעות האינטרנט. זהו צעד ענק מבחינת יעילות השירות לאזרח. חשוב להדגיש כי למעשה כל החוק הזה לא יכול להתחיל לפעול, עד שיתחילו בתהליכים ליישום החוק הביומטרי. לכן קצת מפתיע שהמדינה מבקשת מאיתנו לתקן את החוק הזה, אבל לא פועלת להפעיל את החוק הביומטרי. מנגנון ההפעלה של החוק הביומטרי הוא מורכב והמדינה מחויבת להתחיל להתקין תקנות לביצועו, למנות בעלי תפקידים מיוחדים וכו', על מנת שתוכל להתחיל תקופת הניסוי לגבי המאגר הביומטרי. אנו עדיין ממתינים לתקנות הראשונות, שאמורות היו להגיע משר הפנים בחודש מרץ 2010."
ההצעה מדגישה כי בכל מקרה לא יוכל לקבוע השר הוראות שיפחיתו מרמת האחריות של המדינה על התעודות שהיא מאשרת, לעומת רמת האחריות שמוטלת על גורם מאשר בשוק הפרטי. כמו כן נקבע במפורש שהשר לא יכול לקבוע הוראות לעניין הנפקת תעודות בידי המדינה שיפחיתו מרמת האבטחה ואיכות השירות שנדרשת מגורמים פרטיים לפי החוק.
ההצעה מאפשרת גם לתאגידים סטטוטוריים שיעמדו בתנאים, להיות גורם מאשר, אך תאגיד כאמור יצטרך לקבל את אישור השר הממונה עליו.
שני סוגי תעודות תוכל המדינה להנפיק כתעודה אלקטרונית מאושרת:
- תעודת הזהות הביומטרית- והיא תשמש, מבחינת דרישות החוק, רק מול המדינה, בפעולות של ממשל זמין וכל עוד לא מדובר במסגרת של עסק. כאשר מדובר במסגרת עסקית- כל אדם, גם אם איננו תאגיד אלא עוסק מורשה- יצטרך לרכוש תעודה בשוק הפרטי.
- תעודה של עובד מדינה לכל מי שממלא תפקיד או נושא משרה מטעם המדינה כמו גם לחיילים, שוטרים וסוהרים- כל ענפי המדינה יוכלו בינם לבין עצמם לפעול עם תעודות מאושרות שתנפיק המדינה.
כמו כן, ההצעה קובעת מנגנון של הוראת שעה על מנת לראות כיצד מתנהל ה"ניסוי" של שימוש בתעודות זהות ביומטריות כתעודות של חתימה אלקטרונית מאושרת. במשך שלוש שנים מיום שייכנס לתוקפו צו שמתחיל את הנפקת תעודות הזהות הביומטריות לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ביומטריים ובמאגר מידע, התש"ע- 2009, תוכל התעודה הביומטרית לשמש כל אזרח לכל שימוש שהוא, ולא רק מול המדינה למעט במסגרת עסק. שר המשפטים יוכל להאריך תקופה זו למשך שנה נוספת בלבד, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. אחרי שלוש שנים הפעולה בתעודות הביומטריות תהיה רק מול המדינה.
הצעת החוק עברה ברוב של 52 ח"כים בעד וללא כל מתנגדים.
