היום התקיים דיון בוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ דני דנון, בנושא "ילדים כבדי שמיעה וחירשים – זכויות ושירותים".ע"פ נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת: בישראל אלפי ילדים ובני נוער חירשים וכבדי שמיעה, המקבלים זכויות ושירותים מגופים שונים ובהם: המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה וערוצי התקשורת. מבדיקת זכויותיהם של ילדים חירשים וכבדי שמיעה בגופים השונים עולות כמה בעיות מרכזיות

כלים
עיכובים בהנגשה אקוסטית של כיתות – תלמידים עם ירידה בשמיעה זקוקים להתאמה אקוסטית של כיתות הלימוד על מנת לתפקד בצורה מיטבית. משרד החינוך מעביר לרשויות מימון לצורך כך בהיקף של 30,000 ₪ לכיתה. בשלוש השנים האחרונות הונגשו כ-2,000 כיתות לימוד. לעיתים מתעכבת הנגשת כיתות לימוד לתלמידים הזכאים לכך בשל קשיים בירוקראטיים בין משרד החינוך לרשויות המקומיות וחוסר יכולת של הרשויות המקומיות לספק מימון ביניים לצורך ביצוע ההנגשה.

מימון חלקי של מכשירי שמיעה על ידי משרד הבריאות – משרד הבריאות משתתף במימון מכשירי שמיעה לילדים ובני נוער בסכום מרבי של 3,500 ₪ למכשיר שמיעה, אחת לשלוש שנים. הפעם האחרונה שעודכן סכום זה הייתה ב-2002. מחירי מכשירי שמיעה עלו בשנים האחרונות והם כ-10,000 ₪ למכשיר. ההשתתפות במימון מגיעה מתקציב היחידה לאביזרי שיקום וניידות במשרד הבריאות שתפקידה לספק לזכאים לכך מכשירי שיקום וניידות מסוגים שונים. היחידה נתונה בשנים האחרונות בקשיים תקציביים ניכרים שמקורם בהעדר מנגנון עדכון מובנה בחוק שיאפשר לעדכן את תקציבי היחידה ואת הטכנולוגיות שהיא מספקת בהתאם לעלייה באוכלוסיית הזכאים ולשינויים הטכנולוגיים. תקציבים שהועברו ליחידה בשנים אלו הופנו לאוכלוסיות נזקקות אחרות. ראוי לציין, כי בכוונת המשרד להעביר את האחריות על ההשתתפות במימון מכשירי שמיעה לילדים ולבני נוער לקופות החולים.

פריסה לא מקיפה של מעונות יום שיקומיים – תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש המקבלים גמלת ילד נכה זכאים לטיפול במסגרת מעון יום שיקומי. כיום פועלים 10 מעונות יום שיקומיים ייעודיים לכבדי שמיעה וחירשים ומטופלים בהם 192 תינוקות ופעוטות. פריסת מעונות היום השיקומיים איננה מספקת מענה לפעוטות חירשים וכבדי שמיעה בפריפריה, במיוחד באזור הדרום.

העדר הנגשה מלאה של תכניות טלוויזיה לילדים - חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 מסדיר את הכללתן של כתוביות לחירשים בתכניות הטלוויזיה ומיושם כעת בהדרגה. המכסה המרבית של תכניות לילדים שיונגשו היא 50%, ובהן תכניות מרכזיות שקובעת המועצה לשידורי כבלים ולווין ותכנית יומית אחת בת חצי שעה לגיל הרך המתורגמת לשפת סימנים. לא מתוכננת הנגשה מלאה של תכניות טלוויזיה לילדים.

מירי עובדיה, אימא לילדה כבדת שמיעה סיפרה בדיון בדמעות וקול חנוק "אני אימא של נוגה, ילדה בת 3. היא לא מסוגלת לשמוע בלי 2 מכשירי שמיעה, היא פשוט לא שומעת. מכשירי השמיעה עולים 7000 שקל לכל אוזן. אחרי 3 שנים בד"כ מכשיר השמיעה כבר לא עובד כמו שצריך ואני צריכה לקנות לה חדש. ממשרד הבריאות אני מקבלת מימון רק של 3000 שקלים בסה"כ. יש מכשיר נוסף שנקרא ואני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי לקנות לבת שלי אותו"

לשאלת יו"ר הועדה, ח"כ דנון מי וע"פ איזה קריטריונים קבעו את עלות הסבסוד ענתה דלית רומם, מנהלת היחידה הארצית למכשירי שיקום וניידו במשרד הבריאות כי "בשנת 2002 בהתאם למחיר הממוצע של מכשירי השמיעה באותה תקופה הוחלט על סבסוד של מכשירי השמיעה בגובה ממוצע של 2700 שקלים. השנה אנחנו מתכוונים להגיש בקשה במסגרת תקציב 2010 להעלות את עלות הסבסוד ע"י המדינה."

דלית הוסיפה ואמרה שעבר היו עמותת שעזרו למשפחות בקניית המכשיר אבל היום בגלל המצב הכלכלי אין עמותה שיכולה לעזור".

בסיום הדיון אמר דנון " הזכות של ילדים לשמוע היא זכות בסיסית של כל חברה מתוקנת, בגלל המחיר הגבוה של מכשירי השמיעה ילדים רבים לא נשארים מנותקים מן הסביבה, מן המשפחה, מן החברים ונגרם להם נזק חמור. בכוונתי לפנות לסגן שר הבריאות, הרב ליצמן בנושא זה על מנת לפתור את הסוגיה."