לאחר שבכירי המרכז הארצי לבחינות והערכה ובראשם היו"ר ד"ר יואב כהן, שמעו את הצדדים וקיבלו מענה לשאלותיהם, הסכימו בכירי המרכז הארצי לבחינות והערכה לבדוק את הנושא ובמידה ואכן תאושר אי התאמת הבחינה לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה, לפעול להתאמת הבחינה לאוכלוסייה זו.
בדיון נאמר עוד, כי יש פער גדול בין התנאים המותאמים הניתנים לחרשים בבחינות רשמיות שונות ובהן בחינות הבגרות, לבין התנאים שעימם נאלצים להתמודד החרשים וכבדי השמיעה בבחינת הפסיכומטרי. למשל, בבחינות בגרות ניתנת לחירשים האופציה במתורגמן להתאמת מלל הבחינה, שימוש במילונית, תוספת של 10 נקודות ועוד, ואילו בבחינה הפסיכומטרית ניתנת להם תוספת זמן בלבד.
המרכז הארצי לבחינות והערכה הטיל על המכון לקידום החרש את המשימה, לבדוק בחינות עבר ולרשום איזה התאמות נדרשות באותן בחינות עבור אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה, ולהוסיף, לצורך השוואה, מה נהוג היום בבחינות הבגרות.
יוזמי הדיון, "סטודנט" המרכז ללימודי הפסיכומטרי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב והמכון לקידום החירש בישראל, המשתפים פעולה בהכנת כבדי שמיעה לבחינה הפסיכומטרית, זיהו את הבחינה הפסיכומטרית כמחסום עבור אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בישראל בדרכם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה. בנוסף אליהם השתתפו בדיון בכירי הארגונים המייצגים את אוכלוסיית החרשים בישראל, ובהם: "שמע", "בקול" ואגודת החרשים בישראל (אח"א).
שני הגופים שיזמו את הדיון יצרו יחד קורס הכנה מיוחד לפסיכומטרי לחרשים וכבדי שמיעה, שכבר הוגש לאישור הביטוח הלאומי, ויוזמים מהלך ליצירת בחינה מיוחדת המותאמת לחרשים ולכבדי שמיעה, כפי שלקויי למידה, כבדי ראייה ועוד קבוצות בעלות צרכים מיוחדים יכולות להיבחן בבחינה מותאמת.
עמית בנימין, מנכ"ל סטודנט מסביר כי: "צריך להבין שהבחינה הפסיכומטרית מבוססת על השליטה ברזי השפה ואילו השליטה הדומיננטית של החרשים היא בשפת הסימנים. שאלות של אנלוגיות ושאלות מילים נרדפות או הטיית פעלים מהוות אתגר מיוחד עבור אוכלוסייה זו, שכן בשפת הסימנים אין כלל מילים נרדפות או הטיית פעלים. כיום, צעירים וצעירות חרשים צריכים להתמודד עם פערים לימודיים גדולים, כאשר מבנה ותצורת הבחינה הפסיכומטרית אינם מותאמים לאוכלוסייה זו. לכן אנו מברכים על האוזן הקשבת שמצאנו במרכז הארצי לבחינות והערכה. עושה רושם שסוף סוף נצליח לתת מענה אמיתי ומוצלח לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה ולפתוח בפניהם את הכניסה לשערי האקדמיה".
יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש בישראל: "יש לייצר שוויון הזדמנויות עבור האדם החרש, כדי שיוכל להשתלב בחברה ובעולם התעסוקה כאדם שווה ויצרני. הדרך למימוש יכולות וכישורים עוברת ברכישת השכלה, ועל כן, אין לי ספק כי אם נצליח במאמצינו להתאמת הבחינה הפסיכומטרית בשילוב הקורס הייעודי לחרשים וכבדי שמיעה, שיכין את האוכלוסייה הזו לבחינה, נצליח למעשה להכניס הרבה מאוד אנשים מוכשרים למעגל הלימודים, העבודה וההגשמה העצמית. אנו מצידנו, נעשה כל מאמץ להתאים את הבחינה לצרכיהם המיוחדים של החרשים וכבדי השמיעה בישראל".
