"אנחנו צריכים לזכור מאיפה באנו לפני שנתיים וחצי – ממשבר עולמי שמדינות גדולות וחזקות לא יצאו ממנו עד היום. כדי שהמאבק יהיה אפקטיבי הוא צריך לבוא בדרישות שניתן לתמרן בהן במסגרת התקציב, כלומר לקחת ממקום אחד ולהעביר לאחר. אם נכנס לגרעונות, נמצא את עצמנו כמו יוון" אומר פרופ' בן ציון זילברפרב, מנכ"ל האוצר לשעבר וראש ביה"ס לבנקאות במכללה האקדמית נתניה
לדיברי זילברפרב, היה ויכוח בין הכלכלנים, בשנים האחרונות בנושא הפחתת המסים. ראש הממשלה נתניהו דגל בשיטה של הפחתת מסים ישירים (מס הכנסה ומס חברות) שלטענת המצדדים בשיטה היא זו שתוביל כמנוע לצמיחה ותמריץ לעבודה.
בעקבות זאת הוכרז ב- 2005 על מתווה שבו מס הכנסה ומס החברות ירד באחוז כל שנה. מול השיטה הזו היתה טענה אחרת של קבוצת כלכלנים שדרשה להוריד מסים עקיפים (מס על הדלק, מע"מ, מס על נכסים וכו'), שדעתה לא התקבלה.
"המאבק כבר הצליח בכך שעכשיו המהלך של הורדת מס הכנסה וחברות לא יתבצע השנה וגם לא בשנה הבאה והכיוון הוא הורדת מסים עקיפים." אומר זילברפרב.
לדיברי מנכ"ל האוצר לשעבר, הישג נוסף שהושג הוא המודעות הצרכנית. "עד מחאת הקוטג' הלובי הצרכני כמעט ולא היה קיים, לעומת המשק האמריקני, לדוגמה, שם הצרכן הוא המלך. הצרכן זה מיליוני אנשים שלא מאוגדים. המחאה הוכיחה שיש פוטנציאל לעניינים שנוגעים לכלל הציבור. אם ייווצר לובי צרכני, זה דבר חשוב למשק הישראלי".
