תערוכה חדשה תציג לראשונה את כתב היד המקורי השלם של יצירת המופת של הפיזיקאי הנודע אלברט איינשטיין – תורת היחסות הכללית. לראשונה בישראל ובעולם תוצג מה-7 במרס בירושלים תערוכה נדירה וייחודית הכוללת את 46 דפי כתב היד המקורי של יצירת המופת, יסודות תורת היחסות הכללית, שכתב אלברט איינשטיין בשנת 1916 בביתו ברלין. התערוכה מתקיימת לכבוד שנת היובל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. את כתב היד המקורי, שנכתב בשפה הגרמנית, העניק אלברט איינשטיין לאוניברסיטה העברית בירושלים עם הקמתה בשנת 1925.דפי כתב היד המקוריים של תורת היחסות הכללית, המוצגים בתערוכה, מייצגים את המהפכה החשובה ביותר בתפיסת היקום בעת החדשה – מהפכה בדרך שבה אנו תופסים את המרחב, את הזמן ואת כוח הכבידה. תורת היחסות הכללית הביאה להבנה חדשה של מבנה היקום והתפתחותו וניבאה את קיומם של החורים השחורים. אך חשיבותה לא רק תיאורטית, אלא גם מעשית: היא חוללה התפתחויות טכנולוגיות בעלות חשיבות עצומה כגון קביעת מיקום מדויק על פני כדור הארץ בעזרת מכשיר GPS ומעקב אחר חלליות רחוקות.
את התערוכה, המתקיימת באדיבות האוניברסיטה העברית בירושלים, יחנכו נשיא האקדמיה, פרופ' מנחם יערי ונשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון. אוצר התערוכה, פרופ' חנוך גוטפרוינד, מסר כי בהצבת התערוכה הייחודית באולמות בית האקדמיה הובאו בחשבון מרכיבי שימור הכתבים כגון תנאי טמפרטורה, לחות, תאורה ומהם נגזרו גם כמות מבקרים. כתבי היד המקוריים רוכזו באולם אחד ובאולם נוסף ניתן לצפות בהעתקים מוגדלים ומוערים, הכוללים ביאורים בעברית ובאנגלית, ובמוצגי רקע נוספים. מעצב התערוכה הוא עידו ברונו.
פרופ' גוטפרוינד: "ההעתקים המוערים של גיליונות כתב היד הם תוספת למקור המוצג והם מסייעים להעריך את כתב היד ואת תוכנו. בחינתם, מאפשרת כמעט לצפות באיינשטיין בעבודתו – כתב היד הנאה, תיקוני המילים והמשוואות, המחיקות וההוספות. ההערות הנלוות לרבים מהדפים שופכות אור על רעיונות היסוד של איינשטיין, על האתגרים שניצבו בפניו ועל הקשיים שנתקל בהם, וגם על המשמעויות והמסקנות של מה שאפשר לראות בו את ההישג האינטלקטואלי המתוחכם ביותר שנוצר במוחו של אדם אחד".
התערוכה תוצג בבית האקדמיה למדעים ברח' ז'בוטינסקי 43 בירושלים בין התאריכים 7-25 במרס 2010. התערוכה פותחת את אירועי שבוע המדע הלאומי, החל סביב יום הולדתו של אלברט איינשטיין ב- 14 במרס ולציון 50 שנה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. האקדמיה נוסדה לפי חוק בשנת 1961 וחברים בה כיום תשעים ושמונה מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה ובהם ארבעת חתני פרס נובל הישראלים. בין מטרות האקדמיה לטפח ולקדם פעילות מדעית, לייעץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי ולייצג את המדע הישראלי בעולם.
הביקור בתערוכה בסיורים מודרכים, שאורכם כשעה, מחייב תיאום מראש ומספר המקומות מוגבל.
