מדינת ישראל עומדת בפני בעיה קשה: בין 1,000 ל-2,000 איש מסתננים בכל חודש דרך גבול הדרום הפרוץ. הציבור אינו מודע לסכומי האנשים שכבר נכנסו ארצה: בין 22,000 ל-25,000, כ-20,000 מהם גרים בתל-אביב. בשנה הבאה יהיו לפחות 35,000, בעוד שנתיים 50,000 ובטור חשבוני עולה אנחנו מגיעים בתוך שש, שבע שנים לבין 75,000 ל-100 אלף מסתננים אפריקנים שרובן יתיישבו בתל-אביב ובסביבתה.
קיימנו ישיבות עד אין מספר, אבל רוה"מ לא ביקש אף פעם לקבל את הנתונים ואת הרעיונות שהעלנו לפתרון הבעיה האקוטית הזו, במסגרת תפקידנו בראשות הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים. הוא לא התעניין ולא יצר קשר. ראש הממשלה מתכנן בנייה של גדר ומכשול בדרום. מאז הכריז על הקמת הגדר הוכפלו מטבע הדברים המאמצים של האפריקנים להסתנן לישראל.
שנים מבניי משרתים כעת במילואים בדרום. הם נבהלו ממספר המסתננים בהם הם נתקלים בכל יום: "אבא, זה כבר לא 1,500 לחודש. 100 עד 150 מסתננים בכל ביום(!)"
בעמל של 100 שנה בנה כאן עם ישראל מדינה יהודית. ב-10 שנים יכולים המסתננים להוריד את הכול לטמיון. אנו מאבדים את המדינה לדעת. כולנו יחדיו נמצאים באוניה שמים חודרים אל תוכה ומאיימת במהרה לשקוע. גם הטייטניק היתה אונייה חזקה ולבסוף טבעה.
ביקרנו בבתי ספר ובגני ילדים בערד ולא האמנו למראה עינינו: העיר הולכת ונכבשת. בתי הספר בערד ובאילת מתמלאים בילדים אריתראים וסודנים. למעשה כבר כעת קרוב לעשירית מתושבי העיר הינם סודנים ואריתראים, מוסלמים ונוצרים. התרגלנו לחשוב שאנו מנצחים את אויבינו בקרבות והנה הפתיעו אותנו מאחור. שליטי סודן ואריתראה בשיתוף פעולה עם המצרים הולכים וכובשים את מדינת ישראל. מדובר כבר באוכלוסייה היכולה להרכיב ערים שלמות בישראל.
המסתננים חודרים לשכונת התקוה, מציפים את דרום תל אביב ובכל יום מתקדמים עוד כמה עשרות מטרים לעבר דיזינגוף בדרכם לאקירוב ולרמת אביב. אל תסמכו עליי. התקשרו לעירייה ותבקשו נתונים. כפי שאני רואה את הדברים, אין מנוס מהצורך בהכרזת ראש הממשלה על משטר חרום בכל מה שקשור למסתננים. יש להתחיל מיד ובלא מכרזים בבניית המכשול ולא להסתפק בלדבר עליו. בדיונים בוועדה הצטערנו לשמוע מנציגי כל המשרדים שהם כלל לא קיבלו הנחיות לפעול בענין הגדר והמכשול. אין אפילו התחלה של תוכנית.
על רוה"מ להירתם לכך כאל משימה לאומית ולהטיל אותה על ועדת שרים או לכל הפחות על שר בממשלתו שיקדיש את כל זמנו לכך. הועדה או השר יקבלו את כל הסמכויות לפעול. בוועדה הצעתי לנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים שנכחו, להקים עיר הרחוקה מרחק סביר מן הגבול, אשר רק בה יורשו המסתננים להתגורר. הם יועסקו בעבודות יזומות בבניית העיר עצמה, בבניית הגדר ובסלילת נתיבי תחבורה הנחוצים כל כך לתושבי דרום הארץ. יתכן שעבודות אלו גם יכבידו על המסתננים והדבר ישפיע עליהם באופן כזה שלא ייעצו לקרוביהם בחו"ל לבוא בעקבותיהם ארצה. אולי אפילו יבקשו לשלם שוב 2500$ לראש עבור מורי הדרך המושחתים שהביאו אותם ארצה, הפעם על מנת שישיבו אותם לביתם.
כבר מזמן איש לא מתפלא הכיצד זה שרבים מתושבי ת"א מוכנים למכור את יו"ש וירושלים אבל לפלא עצום בעיני הוא איך לא מפריע להם שעירם שלהם הופכת להיות עיר אריתראית וסודנית. מתגנבת מחשבה לראשי כי ציבור חילוני, ליברלי ואליטיסטי זה פשוט איבד כל חשק לחיות. אני קורא לו להוציא את ראשו מן השמיכה ולהביט סביבו.
האם לזה ייחלו כשבנו את ביתם בתל-אביב? שהיא תהיה עיר אפריקנית? איזה אדם רוצה למכור את עצמו ואת מקום מגוריו? על זה אמרה התורה "עם נבל ולא חכם". "נבל" כלפי אחיו תושבי ירושלים ויו"ש; "ולא חכם" כלפי עצמו.
הכותב, ח"כ יעקב כ"ץ, הוא יו"ר הוועדה לעובדים זרים בכנסת וראש מפלגת האיחוד הלאומי
