התואר רב המעלה "שר" בממשלה הישראלית מקביל ל"מזכיר" בממשל האמריקאי – ולכן אין זה פלא שהאמריקאים לא מבינים את התנהלות השלטון הישראלי, שבו הפער התפיסתי בינינו לבין ראש הממשלה מצומצם ביותר, כותב ל- thepulse טוני גריגורי, מנכ"ל חברת קודה מילניום, העוסק בייעוץ אסטרטגי לחברות וארגונים לרבות בהבדלי תרבות עסקית בין מדינות

כלים

השלכות המשבר החמור שפרץ בין ישראל וארצות הברית סביב הבניה במזרח ירושלים אינן ידועות עדיין עד תומן, אבל ברור שיש כאן חוסר הבנה עמוק בין שתי בנות הברית, הרבה מעבר למה שחשבנו. את הסיבה להתדרדרות המהירה והחדה במערכת היחסים אפשר לתלות בחוסר הסימפטיה האישית בין המנהיגים, אך ניתן להבין אותה באמצעות הבדלי התרבות ותפיסות העולם של העם הישראלי והאמריקאי.

החוקר ההולנדי דר' גרט הופסטדה ערך מחקר מעמיק בנוגע להבדלים הבין תרבותיים ודרג "את המדינות על">את המדינות על פי ארבע מאפייני תרבות: PDI (האם החברה שיוונית או הירארכית), הצורך להימנע מאי ודאות, הגבריות והמשקל להבדלים בין המינים והאם החברה שמה בראש מעיניה את זכויות הפרט או את האינטרס של הקבוצה.

הממשל האמריקאי לא הצליח להבין כיצד בעיצומו של ביקור סגן הנשיא בישראל יצאה הודעה מטעם הועדה המחוזית על הבניה במזרח ירושלים. אובמה ואנשיו סרבו להאמין שבנושא כה רגיש יתנהלו דיונים ויוצאות הודעות לתקשורת בלי ידיעת ראש הממשלה. לכן ההנחה הראשונית היתה שמדובר ב"תרגיל" ולא בחוסר תאום מקרי.

הבסיס לאי ההבנה הוא בפער העצום ב-PDI בין שתי המדינות: ארצות הברית 40 וישראל 13 (בין הנמוכים בעולם). במילים אחרות, הישראלי תופס את הפער בינו לבין בעלי השררה ובראשם ראש הממשלה כנמוך יותר. לכן בהחלט יתכן שפקידים יתנהלו על פי סדר יום משלהם, כפי שכולנו יודעים.

דבר כזה לא יעלה על הדעת בתרבות השלטונית האמריקאית שבה בעל תפקיד שמעונין להוציא הודעה לתקשורת לא יעשה זאת בלי לקבל אישור מוקדם מהדרגים הגבוהים.

מודל הנשיאות בארצות הברית מבוסס על מעמדו של מלך אנגליה במאה ה-18. הכנסת שלנו היא דמוקרטיה פרלמנטארית, בה אנחנו מצביעים למפלגה, "לא בן">לא בן אדם, שונה מאד מארצות הברית שמצביעה בשביל אדם. אצלנו אף מפלגה לא מקבלת מספיק קולות להקים ממשלה ולכן מוקמת הקואליציה. ברגע שנשיא ארצות הברית מקבל רוב, אפילו אם הוא זעום, הוא מקבל לידיו את כל השליטה.

האמריקאים מכירים מצב מסודר שבו כל פעולה שלטונית מנווטת על ידי המנהיג וקשה להם להבין מערכת פוליטית כל כך שונה. אין זה מקרה שבישראל שרי הממשלה הם אנשים פוליטיים שמחויבים למפלגתם וזוכים לתואר רב המעלה "שר" ואילו בארצות הברית נקראים מקביליהם בתואר הלא מחמיא "מזכיר" ומחויבים אך ורק לנשיא ולמדיניותו.

ההבדלים בתרבות השלטונית מסבירים מדוע האמריקאים דרשו מראש הממשלה ואף קיבלו הבטחה שמעתה הוא יהיה אחראי באופן אישי לנושא ההתקדמות בתכנון ובבניה במזרח ירושלים. זהו מצב שהם יכולים להבין אותו – כשיש מנהיג אחד ששולט בכל הנעשה תחתיו.

המשבר נראה מאוד חמור במימדיו, אבל איננו צריכים להתייאש. חברת גלופ, חברה מובילה בסקרים בארצות הברית, ערכה סקר לפני חודש על מדינות שאמריקאים אוהבים. לפי סקר זה אנחנו במקום החמישי, מיד לאחר קנדה, אנגליה, יפן וגרמניה. 67% מהאמריקאים אוהבים את ישראל, לעומת 20% שחשים חיבה לרשות הפלשתינאית.

כן, אוהבים אותנו, אבל לא מבינים אותנו. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו שונים ממדינות אחרות בהתנהלותנו. אנחנו לא חייבים לשנות את עצמנו, אבל כן לדעת איך להסביר את עצמנו כראוי.