רשות מקרקעי ישראל נענתה לבקשת עיריית ירושלים להקצות לה לכבוד יום ירושלים חמישה מתחמי חינוך ותרבות. זאת על פי הנחיית ממשלת ישראל במסגרת הפעולות שהממשלה יוזמת לחיזוקה של ירושלים ועל מנת להתניע תהליך צמיחה כלכלית בבירה. ההחלטה תובא לאישור מועצת מקרקעי ישראל .

בישיבתה הראשונה של הממשלה ה 34 התקבלה היום החלטת ממשלה המתייחסת להקצאת חמשת המתחמים לעיריית ירושלים על מנת לפתח ולעודד את החינוך והתרבות בבירת ישראל.

השטח הבולט מבין חמשת המתחמים המדוברים הינו חלק מגבעת התנ"ך. שיוקצה לטובת הרחבת תיאטרון החאן בבירה. התיאטרון הנו מוסד תרבות הפועל ללא מטרות רווח ונתמך ע"י ממשלת ישראל ועירית ירושלים. אולם התיאטרון הקיים מכיל כיום כ-200 מקומות ישיבה בלבד והעירייה מבקשת לבנות אולם חדש נוסף בחלק המגרש הסמוך בשטח של כ-3.36 דונם. יעוד המגרש, עפ"י תכנית 1598, הינו לבנייני ציבור. ויתרת השטח מיועד לשימוש ציבורי בידי העירייה.

מתחם נוסף מצוי בשכונת בית וגן והוא מייועד להקמת מוסדות חינוך בצמוד לבית הספר בויאר. בשכונות קריית היובל ובית וגן קיים מחסור בשטחים המיועדים למבני ציבור והעיריה נאלצת לשכור כיתות לצרכי גני ילדים, בתי ספר וישיבות קטנות (על יסודי) במבנים שברובם אינם מתאימים פיזית ו/או תכנונית. המחסור עתיד להחמיר מאחר וקיים גידול באוכלוסיה הצעירה בשכונות אלה וכן לאור קידום תכניות להתחדשות עירונית. הקצאת המגרש לעירייה נועדה להקמת מוסדות חינוך שיתנו מענה לאוכלוסיה הקיימת והעתידה לבוא. יעוד המגרש, כיום הינו למוסד סחיר.

המתחם השלישי הינו חלק ממבנה הידוע בשם "בית אות הכפרה", הנמצא ברחוב המעיין 1 בשכונת עין כרם.

בית אות הכפרה בנוי על מגרש המיועד על פי תכנית מתאר עין כרם 2610 למגורים – לצרכי חינוך, דת ומרכז קהילתי. המגרש מיועד למגורים כיום בנויים עליו שני מבנים אשר אחד מהם מוחכר לשימוש מסחרי. המבנה השני מבוקש למטרת מתן שירותים לקהילה.

המתחם הרביעי הינו מגרש המיועד למוסד ציבורי ברחוב הצפירה בשכונת המושבה הגרמנית, בכפוף למציאת פתרון עבור פעילות תנועת הנוער עזרא הפועלת במקום.

המתחם החמישי נמצא ברחוב יפו והוא יוקצה לשימוש אומנות ותרבות כיום הוא מיועד למסחר ומשרדים ונמצא בו פולש שקיים נגדו פס"ד לפינוי . עיריית ירושלים אמורה לפנותו.

עיריית ירושלים תידרש לדאוג לאישור תכנית לשינוי יעוד הקרקע, במקומות הדורשים זאת, ליעוד לצורכי ציבור. בנכסים מבונים בהם יאושר היתר לשימוש חורג ע"י הועדות המוסמכות תתאפשר הרשאת שימוש בהתאם להיתר עוד בטרם יושלם הליך שינוי היעוד. ככל שיפסיקו המקרקעין לשמש לצרכי ציבור, בין אם עקב אי קבלת היתר לשימוש חורג או עקב פקיעתו ובין אם במקרה של שינוי יעוד למטרה אחרת יהא על העיריה להשיב את המקרקעין לרשות מקרקעי ישראל.