בריכות המלח בעתלית, הנמצאות בראש הכותרות, מהוות אתר טבע מהחשובים והמרשימים ביותר בישראל: בבריכות נמצאת מושבת הדגירה היחידה בארץ של השחפית הגמדית והן מהוות אתר קינון לעופות מיוחדים נוספים. בעקבות פרסום החשדות נגד המעורבים השונים בפרשת תעשיות חברת תעשיות המלח ומינהל מקרקעי ישראל, בנוגע לבריכות המלח בעתלית, בחברה להגנת הטבע מסבירים את חשיבות השטח כאתר טבע מהחשובים והמרשימים ביותר בישראל, ובמקביל, מזהירים שריבוי מטיילים עלול לפגוע בקינון של העופות ואף להבריח אותם

כלים
בריכות המלח בעתלית ביססו עם השנים את מעמדן כאחד מאתרי הטבע החשובים והמרשימים ביותר בישראל. בשל אופיין המיוחד של הבריכות, היוצר מפל ריכוזי מליחות ורדידותן של הבריכות, מתקיימת בהן מערכת אקולוגית מורכבת ומגוונת, הכוללת ערכי טבע ייחודיים רבים. בין החולייתנים בולטים בעיקר העופות: בבריכות נמצאת מושבת הדגירה היחידה של השחפית הגמדית בארץ. מין זה היה נפוץ בעבר לאורך חלק מאזורי החוף בארץ, אך עם הפיתוח המואץ לאורך החוף, נותרה רק המושבה בעתלית. השחפיות ניזונות מדגיגים, אותם הן צדות בבריכות. הן דוגרות על מחשופי חול הנוצרים כאשר מפלס המים יורד, ועל חלק מן הסוללות בין הבריכות.

מין נוסף שמקנן בבריכות המלח הוא שחפית הים, שמושבת הקינון שלה מונה מאות זוגות, המהווים למעלה ממחצית אוכלוסיית המין בארץ. לבד ממיני השחפיות מקננים באתר גם תמירונים, שחפים צהובי-רגל ולעיתים סייפנים, עבורם מהוות הבריכות אתר מרכזי וייחודי. עד שנות התשעים קיננו בבריכות ובגדותיהן גם זוגות של חופמי אלכסנדרי.

בעונות החורף מתמלאות הבריכות במגוון רחב של עופות נודדים. הבולטים שביניהם הם פלמינגו, סייפן, לימוזה מצויה ומיני ברווזים וחופמאים. מינים אלה ניזונים משפע חסרי החוליות ודגיגים השוקקים במים. הבריכות מהוות תחנת עצירה ותדלוק חשובה ביותר למיני עופות נודדים, בדרכם בין אזורי הדגירה בחוג הארקטי לבין אזורי החריפה באפריקה.

מפעל המלח בעתלית הוקם בשנות העשרים של המאה העשרים, באזור בו מצביעים שרידים ארכיאולוגיים על הפקת מלח ממי הים גם בעבר. מפעל המלח מתבסס על הזרמת מי ים לבריכות רדודות, הפקת מלח תוך ניצול תהליך אידוי טבעי של מים. בריכות המלח של עתלית משתרעות במרכזו של חוף הכרמל מדרום לנחל אורן, כשטח פתוח ערכי בין שכונותיה של עתלית במזרח, קיבוץ נווה-ים בדרום ובסיסי חיל הים במערב.