יש להבדיל בין סכסוך פוליטי לבין הקשרים הכלכליים חברתיים. יש אלפי תורכים שעובדים כאן בישראל, אלפי ישראלים שעומדים בקשרי מסחר עם תורכיה, ועדיין גם אלפי נופשים בתורכיה. אנשים אלה משני הצדדים מעונינים להמשיך בקשרי הסחר. התיירות, והקשר הטוב שנוצר במשך השנים בין שני העמים. יש תמיד עליות וירידות ביחסים בין מדינות , אבל המאמץ צריך להיות לפתור את הבעיה ולא להחריפה. קשרים כלכליים הם אחד הכלים החשובים ביצרית אווירה טובה ובהורדת הלהבות בסכסוך מעין זה. איש אינו מרוויח מחרם. כולם מפסידים.
התעשייה הקיבוצית ידעה לפתח במשך שנים קשרים עם השוק התורכי הן בתחומי החקלאות והמים, הן בתעשיית המזון והן בתעשיית מוצרי צרכנות. גם היבוא מתורכיה של חומרי גלם, חלקים לתעשיית המתכת , האריזות ועוד, תורמים להידוק הקשר ולפיתוח הכלכלי של שני הצדדים. היקף המכירות של התעשייה הקיבוצית לטורקיה הגיע בחמשת החודשים הראשונים של 2010 לקרוב ל-40 מיליון דולר. זהו גידול של 40% ביחס לשנה שעברה. ההערכה שאם הגידול יימשך נוכל להגיע השנה לייצוא של 80 מיליון דולר לטורקיה. הסחר הכללי בין טורקיה וישראל הסתכם ב-2009 ב-2.4 מיליארד דולר ו-2010 עד כה 1 מיליארד דולר, מזה 400 מיליון דולר יצוא ו-600 מיליון דולר יבוא.
אנו קוראים לחברות הישראליות, לארגונים הכלכליים השונים, לממשלת ישראל ולאיש הפשוט ברחוב, אל ניסחף להתלהמות בהטלת חרם. בואו נושיט כולנו את ידינו לעם הטורקי ונחזור לקיום הקשר הטוב שהיה בין שני העמים עד לפני חודשים מעטים.
הכותב הוא עמוס שלו, מנהל המחלקה ליצוא באיגוד התעשייה הקיבוצית
