התעשייה הקיבוצית

(השקעות ויזמות)
אלחנן נעם, מייסד ויו"ר "קרן איתן להשקעות בעסקים צומחים"

לאחר הנפקת המפעלים הקיבוציים הגדולים, הגיע זמנה של התעשייה הקיבוצית להיערך להצלת את המפעלים הקיבוציים הבינוניים – באמצעות מיזוגים ורכישות. כך אמר אלחנן נעם, מייסד ויו"ר "קרן איתן להשקעות בעסקים צומחים", בוועידה הכלכלית לתעשייה במגזר הקיבוצי שנערכה ברמת גן. לדברי נעם: "בעוד שכ-50% מהבעלות במפעלים הגדולים בתעשייה הקיבוצית נמצאת בידי גורמים חיצוניים, רק אחוזים בודדים מהמפעלים הקיבוציים הבינוניים (בעלי מחזור של 30-100 מיליון שקלים), מקבלים השקעות מבחוץ. אין ספק שזהו גורם מרכזי להיעלמותם. עסק שאינו צומח – דועך. זה המצב של העסקים הבינוניים בתעשייה הקיבוצית. ליצירת צמיחה נדרשים שינויים מבניים, מיזוגים ורכישות"

(השוק)

הופכים מים לכסף: מכירות תעשיית המים באיגוד התעשייה הקיבוצית בחו"ל צפויות להגיע השנה לשיא של 1.8 מיליארד דולר. מנהל המחלקה ליצוא באיגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס שלו: המשבר העולמי לא פגע במכירות חברות המים ב-2011 מאחר ורוב תוכניות ההשקעה נקבעות לטווח ארוך

(דעות)
לאחרונה אנו עדים לקריאה להחרמת מוצרים וקשרים בכלל עם טורקיה. הקריאה באה הן מצד חברות מסוימות במשק הישראלי והן מצד בודדים הקוראים במכתבי שרשרת להחרים כל מה שקשור בטורקיה החל מהנופשים ועד לאירועים כמו סרט טורקי וכו'
(מאמרים - כלכלה)

בקרוב תתקבל החלטה על המבנה החדש של החוק לעידוד השקעות הון ועקרונות התמיכה הממשלתית בהשקעות ליצוא. בדומה לפעמים הקודמות בהם עלה הנושא לדיון, המצדדים בצמצום התמיכה הממשלתית מעלים את טיעוניהם: "החוק נכשל בעידוד והגדלת תעסוקה", "החוק הביא להקמת מפעלים לא כלכליים בגלל ביזבוז בהשקעות הון", "המפעלים היו קמים גם ללא החוק", "מפעלים הוקמו ונסגרו", "חשיבות עידוד היצוא פחתה בתקופתנו" ועוד