לדברי החוקרים, התפתחות של ארגונים כאלה היא תופעה חדשה בארץ ובעולם, שקיבלה תנופה בעקבות המשבר הכלכלי והמשבר בפילנתרופיה ובגיוסי תרומות שבא בעקבותיו. על פי המחקר, מדובר בשלושה סוגי ארגונים בעלי ישויות משפטיות שונות: קואופרטיבים חברתיים, עסקים חברתיים ופעילות עסקית במסגרת עמותות. המשותף לשלושת סוגי ארגונים אלה הוא הצורך שלהם לאזן בין מטרותיהם החברתיות, כגון שיקום נכים או העצמת נשים החיות בפריפריה, לבין יכולתם לעמוד בתנאי תחרות בשוק החופשי ולהיות רווחיים. "אלה, אם כן, ארגוני כלאיים (ארגונים היברידיים) שהמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם מתמודדים תדיר עם המתח בין מטרותיהם החברתיות ופעילותם העסקית", אומר פרופ' גדרון.
המחקר זיהה, כאמור, 212 ארגונים כאלה בישראל ובדק בדיקה מעמיקה 31. הוא מצא שארגונים כאלה מוקמים "סביב" שלוש אוכלוסיות יעד: נוער מנותק, נשים בפריפריה ונכים. קטגוריה נוספת היא קואופרטיבים למזון אורגני. המחקר מצא שארגונים המוקמים עבור נוער מנותק מוקמים לעתים קרובות במסגרת עמותות, בפעילותם הם מדגישים את הצד הטיפולי באוכלוסיית היעד, מחזורי המכירות שלהם נמוכים והם מתקשים לבנות לעצמם תשתית רווחית. ארגונים המוקמים על ידי או עבור נשים ונכים מדגישים יותר את הצד העסקי, מחזורי המכירות שלהם גבוהים יותר והם מצליחים לדווח על רווחים, תוך תשלום משכורות הוגנות לעובדיהם.
פרופ' גדרון:" למרות המימדים הצנועים של תופעה זו כעת, אם נשפוט על הקורה בארצות אחרות, יש לה פוטנציאל פיתוח רחב, אם תזכה למדיניות ממשלתית תומכת ולהשקעות של תומכים שיהפכו מ 'פילנתרופים' ל "משקיעים חברתיים'. אתגר מיוחד עומד בפני המנהלים ארגונים כאלה, החייבים לבנות מערך ניהולי המתייחס למורכבות של סוג ארגונים זה".
