שר התשתיות עוזי לנדאו נותן יד לרמיסת ערכי דמוקרטיה בסיסיים כמו זכות הציבור להישמע, זכות הערר והחובה להישען על תשתית עובדתית וסביבתית מלאה לפני קידום פעולות בעלות השפעות קשות על הציבור והסביבה

כלים

מדובר בפטור רחב וגורף לכל קידוח נפט, דבר שערורייתי שנעשה באמצעות פרצה קטנה בסעיף בחוק משנת 1952. זאת בניגוד לדרך התקינה של קביעת רגולציה במדינת ישראל.

ההליך החדש יאפשר לכל חברה המבקשת לחפש נפט בשטח היבשה בישראל לעשות זאת בקלות ומבלי להתחשב בשאלת רגישות האזור שבו היא פועלת.

בנוגע לפרויקט פצלי השמן בחבל עדולם, חודשיים לפני הדיון בבג"צ על עתידו של פרויקט פצלי השמן, מכשיר שר התשתיות את הדרך למתן פטור לשם קידום הפרויקט ההרסני, כך שיוכל להתעלם מההתנגדות הציבורית הרחבה להפוך את הטוסקנה של ישראל לאזור תעשיה כימי.

הפטור מאפשר עקיפה מסוכנת של כללי דמוקרטיה בסיסיים בכך שקובע:

- לוחות זמנים קצרים

- ביטול ההגנות על שטחים המוגדרים כערכיים מבחינה סביבתית לפי חוק התכנון והבנייה

- העדר מעורבות של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע להיבטים הסביבתיים

- העדר אפשרות ערר על החלטה של אותה ועדה שנתנה את ההיתר

- העדר אפשרות של חברי הועדה לבקש דיון נוסף בשל פגם שנפל בהחלטה

- יצירת ועדה מיוחדת לצורך הענין שבה נציג משרד התשתיות – בעל אינטרס לקידום הפקת נפט

- מסמך סביבתי ידרש רק אם הועדה תמצא לנכון, אין קריטריונים, גם לא לשטחים רגישים

- אם לא יוחלט לדרוש במקרה ספציפי חוות דעת מקצועיות, המבקש צריך להגיש בקשה רזה ביותר (תיאור מילולי של הפעולות המבוקשות, תשריט תחום השטח + דרכי גישה, מבנים ומתקנים)

הכותב הוא עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין'