אולם עבורנו בקיבוץ חנתון, הסכמתנו לארח את גרעיני הנוער העובד והלומד הייתה הטעות הקשה ביותר שעשינו מיום יסוד הקיבוץ, שאת המחיר עליה לא גמרנו לשלם עד היום. מן הראוי שקיבוצים ששוקלים לארח בתחומם גרעיני התיישבות ילמדו היטב מניסיוננו וישקלו היטב את צעדיהם.
קהילת חנתון היא מיוחדת וחרטה על דגלה חופש לחברים בשמירה על המסורת היהודית, שיוויוניות מלאה בין "גברים ונשים">גברים ונשים ועקרונות נוספים ברוח התנועה המסורתית. זכותנו המלאה לשמור על אורחות חיינו ולקבל אלינו לחברות אנשים שמתאימים לאורחות חיינו. זהו כמעט המקום היחיד בארץ שבו אנשי התנועה המסורתית יכולים לחיות עם חברי קהילתם ולהגשים את חזונם וחלומותיהם.
אירוח גרעיני הנוע" "ל בקיבוץ חנתון">ל בקיבוץ חנתון החל בשנות התשעים ביוזמה ועידוד של התנועה הקיבוצית לאחר שהקיבוץ נקלע לקשיים וסבל מעזיבת אוכלוסיה. למרבה הצער, גורמים שאינם מוסמכים דאגו לנטוע בלב חברי הגרעין הצעירים תחושה שהם יהפכו ל "בעלי הבית">בעלי הבית של הקיבוץ, וזאת מבלי שטרחו להתייעץ עימנו החברים.
שנות השרות הצבאי חלפו עברו ולהפתעתנו חברי הגרעין בחרו להישאר בבתים שהוקצו להם בקיבוץ ללא הסכמתנו. הצענו לחברי הגרעין להגיש מועמדות לקבלה לקיבוץ לא כקבוצה, אלא באופן פרטני ואישי. חברי הגרעין סירבו להצעות תוך שהם מנסים לכפות את עצמם ואת אורח החיים השיתופי בו הם מצדדים על חברי הקיבוץ.
מזה מספר שנים הם עוסקים בעניינים פרטיים וציבוריים שאינם קשורים לקיבוץ ומהווים נטע זר בתוכנו. לילות רבים הבתים, עליהם הם פלשו, כלל אינם מאוישים וחברי הגרעין מגיעים "להראות נוכחות" כשהדבר נדרש לצרכיהם. כל בקשותינו שיעזבו את הקיבוץ כפי שנדרש מ "כל חבר">כל חבר גרעין שאינו מתקבל לחברות בקיבוץ נפלו על אוזניים ערלות.
הנוער העובד והלומד היא תנועת התיישבות שזכויות רבות שמורות לה, אולם בכל הקשור לחנתון זוהי כותרת ריקה מתוכן: זה כבר מזמן לא נוער, הוא אינו עובד למחייתו וגם אינו לומד...
גרעין הנוער העובד והלומד הוא כעצם בגרונו של קיבוץ חנתון. הבתים המשמשים להם כאכסניה ללא תשלום לניהול פעילויותיהם, נדרשים לנו כדי לקלוט אוכלוסיה חדשה שמעוניינת להצטרף אלינו, אנו נאלצים לכלות את כוחותינו במאבקים אינסופיים בבתי משפט ומקומות אחרים כדי לממש את זכותנו הטבעית להחליט מי יצטרף אלינו ובכל אותה עת אנחנו, הקיבוץ ואנשים פרטיים כאחד, מוכפשים על ידם בכלי התקשורת והם מרשים לעצמם לבקר את הדרך שבה אנחנו מנהלים את חיינו.
במאבק הזה אין שוויון כוחות: בעוד אנו אנשים עובדים ונדרשים לעבוד כמו רוב בני האדם למחייתנו, חברי גרעין הנוער העובד והלומד פטורים מעול זה. הם נתמכים על ידי גופים שונים או על ידי הוריהם, למרות שהם כבר בשלהי העשור השלישי לחייהם, וכל עיתותיהם בידיהם לענייני העסקנות ולהפיץ ברבים כזבים על עצמם ועלינו.
אנו מקווים שבית המשפט העליון ישים בקרוב קץ לסאגה הבלתי נגמרת הזו ויורה לממש את החלטת רשם האגודות לפנות את חברי הגרעין מהבתים שלנו. כך נוכל לפתוח דף חדש ולהרחיב את שורותינו עם חברים חדשים מהארץ ומהקהילות היהודיות בחו"ל.
הכותבת היא סילביה אולסיה מקיבוץ חנתון
