מסע שלם, נפשי ופיזי, נדרש כדי לפרוש את סיפורו המורכב של משולש אהבה שונה-צלעות. זהו סיפור שמתנהל ברוסיה על פני כמאה שנה של סערות: החל מימי מלחמת העולם השנייה, דרך שלטון הטרור הסטליניסטי והתגבשות הגוש הקומוניסטי, וכלה באימי הטרור הצ'צ'ני ובקפיטליזם החזירי שכבש את רוסיה בעשורים האחרונים.
את ספר זיכרונותיו מוריש המספר עלום-השם לבתו החורגת, ונוס, רגע לפני מותו. זהו וידוי של אינטלקטואל ביישן שהפך בעקבות המלחמה לאנס, וששרד את זוועות היומיום בגולאג הסובייטי, במחיר כבד מנשוא של אובדן צלם אנוש. מבעד ל"פרקי הזיכרונות הנרקבים" מצטיירת תמונת עולם מזעזעת של אטימות ואכזריות חסרי גבולות, המתקיימים בארכיפלג של עבדים מזי רעב ואהבה. הגולאג מתואר כחוות חיות מודרנית שמנוהלת על ידי חזירים (אנשי מנהלה ושומרים), המשסים את האסירים אלה באלה: חיות-רעות, בנות-כלבה, נחשים, עלוקות, ובתחתית הפירמידה - אוכלי קקה.
אבל "בית הפגישות" (מאנגלית: אמיר צוקרמן) אינו רק וידוי של גבר ציני, פגוע לב ונפש, אלא גם ניתוח חד בקרביה המדממים של האומה הרוסית. זוהי התחקות אחר שורשי הריקבון - האלימות, הדיכוי והדורסנות - שניכרים בהיסטוריה הרוסית, וגם - מבט מפוכח בטבעו האלים של המין הזכרי.
"אמרתי שאענה על השאלה שלך לפני שאמות," כך פותח אחיו של המספר, לב, את מכתבו האחרון, שמטרתו לחשוף מה אכן קרה בבקתת העץ. "אני בטוח שאוכל להשביע את סקרנותך. אני גם מתכוון לייסר את נשמתך. התכונן."
"בית הפגישות" הוא הרומן ה-11 של מרטין איימיס, מהסופרים הבריטים המדוברים כיום, ובנו של הסופר הנודע קינגסלי איימיס ("ג'ים בר מזל"). פירסם גם קובצי סיפורים וספרי עיון. את רוב ספריו, אגב, הקדיש איימיס הבן דווקא לאמו. מרטין איימיס יגיע לישראל באוקטובר, וישהה בארץ בתאריכים 24.10.10-29.10.10.
מרטין לואיס איימיס, מהסופרים הבריטים המצליחים כיום, נולד ב-1949 בסאות ויילס שבבריטניה לזוג הורים בוהמיינים: אביו, סר קינגסלי איימיס, היה סופר ("ג'ים בר-מזל", "סטנלי והנשים"), משורר, עורך ומבקר ידוע; אמו, הילרי בארדוול, היתה בתו של מיליונר שעשה את הונו בתחום ההנעלה. יש לו אח בכור ואחות צעירה. כשהיה בן שתים-עשרה הוריו התגרשו, וזמן קצר לאחר מכן נישא אביו לסופרת אליזבת הווארד. היא זאת שהכירה לאיימיס, שלא הבריק כתלמיד ואהב לקרוא רק קומיקס, את יצירותיה של ג'יין אוסטן אשר השפיעו על גיבושו ככותב.
לאחר שסיים בהצטיינות תואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד, איימיס החל לעבוד במוסף הספרים השבועי של העיתון "טיימס". בגיל עשרים ושבע מונה לעורך הספרותי של "ניו סטייטסמן", שבועון פוליטי עם אג'נדה שמאלית שעורכו המיתולוגי היה איימיס האב.
רומן הביכורים של איימיס, The Rachel Papers, ראה אור ב-1973. הספר זכה בפרס סומרסט מוהם היוקרתי, שמוענק מטעם אגודת הסופרים הבריטים, ואף עובד לסרט קולנוע. מאז ועד היום פירסם איימיס קרוב לעשרים רומנים, ספרי עיון וקובצי סיפורים שתורגמו ל-35 שפות, לצד רשימות עיתונאיות שפורסמו בעיתונים מובילים בבריטניה. מתוך מכלול יצירתו, שלושה רומנים של איימיס ראו אור בעברית, כולם בהוצאת כנרת: "חץ הזמן", שאף היה מועמד לפרס הבוקר בשנת 1991; "המידע", שעורר סערה בעקבות המקדמה השערורייתית שקיבל איימיס (חצי מיליון פאונד!) והסכסוך המתוקשר שהוא הוליד עם החבר הוותיק, הסופר ג'וליאן בארנס; והרומן הקצר "רכבת לילה". הרומן האחרון פרי עטו, The Pregnant Widow, נמצא בין המועמדים לפרס הבוקר 2010.
ספריו של איימיס מתאפיינים בתכנים מעוררי מחלוקת (שימוש בסמים, זנות, נאציזם) ובעיסוק בסוגיות אקטואליות בוערות (אלימות כלפי נשים, טרור פוליטי, נשק גרעיני ועוד), תוך שימוש בהומור שחור ובטכניקות ספרותיות שהושפעו מיצירותיהם של ג'יימס ג'ויס, ולדימיר נבוקוב וסול בלו. גם יחסיו המורכבים עם אביו, שנפרשו בממואר Experience (2000), לצד סכסוכיו הפומביים עם סופרים אחרים והתבטאויותיו הפרובוקטיביות בעיתונות הבריטית (בהן כאלה שהובילו להאשמתו בגזענות ובשנאה לאסלאם), הפכו את איימיס לכוכב תקשורת שנוי במחלוקת בארצו. בראיון שהעניק ל"אינדיפנדנט" ב-2008, התייחס איימיס לסכסוך הישראלי-פלסטיני ואמר: "אני יודע שלשמאל הבריטי יש מסורת ארוכה של תמיכה בפלסטינים [...] אני פשוט לא מבין את זה. ההיסטוריה של העם היהודי ידעה סבל רב יותר מזה של העם הפלסטיני, אבל אין שום הכרה בכך [...] זאת אנטישמיות חילונית".
גם חייו האישיים של איימיס ידעו סערות רבות. מנישואיו הראשונים (1993-1984) יש לו שני בנים. ב-1996 הוא נישא לעיתונאית ולסופרת האמריקאית איזבל פונסקה, שממנה יש לו עוד שתי בנות. בנוסף, יש לאיימיס בת בשם דלילה, מרומן שהוא ניהל באמצע שנות השבעים עם למורנה הית', דוגמנית נשואה באותם ימים. איימיס פגש את דלילה לראשונה ב-1996, והאירוע זכה להד תקשורתי נרחב. ב-2008 ילדה דלילה בן, ואיימיס היה לסבא, לראשונה בחייו.
בשנת 2000 הוענק לאיימיס תואר פרופסור של כבוד מטעם אוניברסיטת אנגליה. כיום הוא חי בלונדון עם אשתו וילדיו, ומשמש מאז 2007 מרצה בכיר בחוג לכתיבה יוצרת של אוניברסיטת מנצ'סטר.
