בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר מציגים את פרוייקטי הגמר שלהם בתערוכת הבוגרים של שנקר, כל אחד מהם בחר נושא אישי הקרוב לליבו, באמצעותו ביקש להציג את כישוריו ויכולותיו, כמו גם את הידע ואת הניסיון שצבר במהלך 4 השנים האחרונות בשנקר.המגמות ששלטו בעבודת השנה: הקשר בין העולם האמיתי לעולם הווירטואלי, משפחה, שבטיות, דת והיסטוריה - הבנה ומציאת הקשר של הפרט בתוכם, תרבות מקומית-גלובלית, פוליטיקה וחברה - ניסוח נקודת מבט אישית, ניסיונות לאתגר פורמטים מוכרים ומעבר לדרכי ביטוי מרובות פלטפורמות.
התערוכה תוצג במחלקה לתקשורת חזותית (קומות 6-7 בבניין מיטשל) ובגלריה לורבר עד ל-31/7 ,שעות פתיחה: ימי א'-ה' – 22:00-10:00, ימי ו' – 13:00-10:00. ביום ראשון, ה-26.07, התערוכה תהיינה סגורה בשל ט' באב. רח' ידע עם 8, רמת-גן
חג'אג' ורד // שומרי השם
עבודה יוצאת דופן בחשיבתה ובדרך הצגתה היא עבודתה של סטודנטית של ורד חג'אג'. בימים אלה כאשר מתנהל קרב בין זרמי היהדות השונים ועל מקומה של הרבנות הראשית בחיי האזרחים בישראל, בחרה חג'אג' למתג מחדש את הרבנות
הראשית לישראל ולהעביר את הביקורת שהיא חשה כלפיה. המיתוג המיוצג על-ידי 3 איקונות של "שומרי השם" מעלה לדיון את תופעת קלות הראש של רבנים, הנוטלים לעצמם את זכות התיווך בין המאמינים לאמונה וממירים אותה בכסף.
גולדין הילה // אבות המוזיקה המזרחית
אחת העבודות המסקרנות השנה באה מכיוונה של הסטודנטית גולדין הילה. גולדין ביקשה להעלות על נס את את דמותם של גדולי הזמר המזרחי שנדחקו בשנים עברו לשולי המוזיקה הישראלית.
"ביקשתי להנציח באמצעות סדרת כרזות המוקדשת לאבות המייסדים של המוזיקה המזרחית בישראל", היא מסבירה. "כל כרזה מציגה באופן איקוני מידע על חייו ויצירתו של כל זמר, על מקורות ההשראה שלו ועל תרומתו למוזיקה הישראלית. הפלטפורמה הגרפית מנציחה, ומעניקה להם מקום של כבוד בהיכל התהילה התרבותי".
אסולין עמית // שבעת החטאים הגדולים בעולם הדיגיטלי
הסטודנט עמית אסולין בחר לחשוף את עולמו הפנימי באמצעות מגזין אינטרנטי בהתאמה אישית, שעיצובו מבוסס על עקבות היסטוריית הגלישה האישית שלו במהלך החודש ולאחר מכן גם יאפשר לאחרים לעשות זאת.
אסולין מסביר: "המגזין מתעמק במקומות המחוספסים, היצריים והאפלים, ברצונות החבויים, בגבול העמום בין המותר לאסור ובתחושה של "בוא לחגוג את החטא שלך".
אפרים בר // כרזות רספונסיביות
הסטודנט אפרים בר החליט להפיח חיים בכרזות הפרסום הישראליות המיתולוגיות ולתת בהם סימנים עכשווים. הכרזות שהונפשו מוצגות על גבי מסכים וזזות באמצעות שימוש באנימציה. "הפרויקט מבקש לתהות על מקומן של כרזות פרינט קלאסיות בעולם דיגיטלי של מסרים משתנים ודימויים דינאמיים", מסביר אפרים.
"במרכז הפרויקט 3 כרזות שאייר האמן הישראלי ז׳אן דוד בשנת 1954 בנושא תיירות בישראל. שילוב של ממד אינטראקטיבי לעבודות אלו, המייצר יחסים רפלקסיביים עם הצופה, מבקש לבחון את הרלוונטיות שלהן בימינו דרך שינוי צורני ותוכני".
קימחי אייל // Anomaly
הסטודנט קמחי אייל ביקש לערער על מושגים מוכרים ולאתגר את דפוסי החשיבה והקיטלוג שלנו באמצעות אפליקציית מגדיר בעלי-חיים, המלווה מטיילים בשמורת טבע ייחודית בה רוכזו חיות נדירות שנדמה בטעות שהן שילוב של חיות מוכרות.
האינטראקציה עם המגדיר מבקשת לאתגר אותנו הן לגבי החיות שסביבנו והן לגבי החיות שאנחנו.
בן-צבי מורן // דברי הימים
ההיסטוריון פרופ' יובל נח הררי לא תיאר כי ספריו רבי המכר יהפכו ברבות הימים גם למוצר אינטרקטיבי בידי הסטודנטית מורן בן צבי.
בן צבי יצרה אפליקציה בהשראת ספרו של פרופ' נח הררי "קיצור תולדות האנושות", המבקשת לסייע בהבנת העבר ובהיערכות לעתיד. האפליקציה כוללת שבעה מסכים אינטראקטיביים, המעבירים את המידע המורכב והתיאורטי על גלגולי המין האנושי באופן נהיר וחווייתי.
רסקין מריאנה // Wojtek; The Soldier Bear
סיפורו המרגש של וויטק, דוב חום סורי שהפך לאגדה בימי מלחמת העולם השניה, עת עזר לחיל התותחנים הפולני בריטי במלחמתו כנגד מכונת המלחמה הנאצית, מקבל במה יוצאת דופן על ידי הסטודנטית רסקין מריאנה.
רסקין יצרה סרט קצר באנימציה קלאסית המתעד את סיפורו המרתק של וויטק - דוב שאומץ בהיותו גור בידי החיילים. הדוב גויס רשמית לצבא הפולני ומאוחר יותר הפך לקמע היחידה ולסמל גבורה בעיצומה של המלחמה.
שפינט נועה // ביטול השכחה לזמן קצר
הדפוס עלה על מסך המחשב והטאבלט כבר לפני זמן רב אך ספרות השירה קצת פחות. לשם כך פיתחה הסטודנטית שפינט נועה פורמט דיגיטלי חדש לספרי שירה, היוצר מפגש בין שירה, איור ואנימציה.
במהדורה הראשונה של האפליקציה קובצו שירים של יהודה עמיחי, העוסקים בנושאים של פרידה וזיכרון ומתארים תהליך של חשבון נפש זוגי. יחד עם האיורים הם מתחברים לכדי עלילה המתרחשת בתוך ראשיהן של שתי דמויות.
