המלחמה הניתשת בין אלי רייפמן, מייסד ובעל השליטה באמבלייז והמנהל המיוחד עו"ד איתן ארז אשר מונה לכינוס נכסיו קיבלה בסופ"ש תפנית גדולה, חוות הדעת של המומחה שמינה בהמ"ש חיזקה את טענותיו של רייפמן לפיה אין בידיו שליטה אפקטיבית במניות אמבלייז.
כזכור, עו"ד איתן ארז ביקש לאסור את רייפמן בגין בזיון בית דין לאחר שרייפמן לא קיים את הצו הניתן לו ע"י השופטת אלשיך להעביר את מניותיו בחברת אמבלייז למנהל המיוחד.
רייפמן טען כי מניותיו אינן בבעלותו אלא רשומות בשירשורים על שמות נאמנים באנגליה והוסתרו כחלק ממלחמת השליטה על אמבלייז בנסיון למנוע פיטורים המוניים של עובדים בארץ. הוא חזר וטען גם בבית המשפט העליון כי אין לו כל שליטה על מניותיו עקב המבנה וביקש לעכב את מאסרו עד אשר יוברר אם הינו דובר אמת.
שתי הערכאות לא האמינו לדבריו ופסקו כי הינו מהתל בבתי המשפט ושלחו אותו לשלושה מאסרים ממושכים בגין אי קיום הצו, אותם בילה רייפמן בתנאי בידוד קשים.
בדיון שהתקיים באוקטובר 2009, המליץ השופט אדמונד לוי מבהמ"ש העליון כי ימונה מומחה מטעם בהמ"ש לבדוק את טענותיו של רייפמן. רייפמן הגיש מיד בקשה למינוי מומחה. רק לאחר שמונה חודשים ולאחר שלא הואילו מאסרים אלו לקידום קיום הצו, נענתה השופטת אלשיך לבקשתו של רייפמן למינוי מומחה מטעמה שיברר את סבירות טענותיו.
ד"ר אירית חביב סגל, מונתה ע"י השופטת ורדה אלשיך בפסיקתה מה-25 במאי 2010 למטרת בירור "...סבירות טענותיו של החייב [אלי רייפמן] על רקע הדרכים השונות להצפנת מניות במסגרת מאבקי שליטה, עד כדי איבוד שליטתו - דה פקטו - של בעל המניות עליהן, תוך שאיננו יכול לאתרן..."
לאחר חצי שנה של חקירות מעמיקות בעניין, מסרה ד"ר אירית חביב סגל את מסקנותיה. בחוות דעתה שהוגשה לבית המשפט ביום חמישי קבעה כי : "הניתוח בחוות הדעת מצביע על כך שאכן מבנה הנאמנות העיוורת הינו מבנה אחזקות שבו עוברת השליטה המלאה לידיו של הנאמן (nominee), כך שהבעלים המקורי נותר חסר כל שליטה בנכסים שהופקדו בנאמנות." (עמוד 48 לחוו"ד)
ד"ר חביב סגל אף הוסיפה פסיקה של בית המשפט העליון בנושא אשר מאשרת את קיומו של מבנה כזה : "...המחזיק למעשה מנוטרל מהשליטה בנכסיו בתקופה בה מופעלת הנאמנות." (עת"מ (י-ם) 9048/08). קביעות אלו, תומכות בטענותיו של רייפמן. חוות הדעת מראה כי רייפמן אמר אמת לבית המשפט ולא ביזה את החלטותיו, הואיל ולמעשה אין לו כל שליטה אפקטיבית על מניותיו.
ד"ר חביב סגל ציינה כי "במידה שרייפמן הוא אכן הבעלים של כמות מניות זו או אחרת, הרי שזה רשאי (ביחד עם יוצר הנאמנות, במידה שרייפמן עצמו הוא אינו הפרט שיצר את הנאמנות) - לפעול להפסקתה של הנאמנות, ולהשבת השליטה בנכסים לידיו של הנהנה". מסקנות אלו, מתיישבות עם ממצאיה של השופטת וורדה אלשיך אשר פסקה בעבר שלרייפמן אין בעלות משפטית על מניותיו, היות ואין מניות רשומות על שמו. מאסרו נקבע על פי התרשמותה כי לרייפמן שליטה אפקטיבית על המניות למרות שאין לו בעלות משפטית.
כאמור, חוות הדעת שוללת את התרשמותה של השופטת אלשיך, היות ובמבנה נאמנויות עיוורות אין שליטה לנהנה הסופי על מניותיו ולכן לא יכול היה להעבירן.
רייפמן בתגובה על חוות הדעת אומר : "עו"ד איתן ארז פועל בדרכים פסולות במלחמה זו, תוך שימוש וניצול לרעה של השפעתו והאמון שבית המשפט רוכש לו בכדי לאסור אותי כמהלך של כוחניות גרידא. הוא איים באוזני אימי כי יהרוס אותי בכלא ואף ניסה לקיים. חובתו של בית המשפט היתה לבחון את סבירות טענותיי לפני שהוקיעו אותי בפומבי ואסרו אותי בצינוק. המערכת בכללותה כשלה במקרה זה. ביקשתי פעמים רבות מבית המשפט לחכות לחוות דעת זו שתראה כי אינני משקר לבית המשפט ואינני מתחמק מביצוע הצו - אך ללא הואיל.
הקלות שבה אסרו אותי והרסו את שמי היא בלתי נתפסת. לא יתכן שאוסרים אדם ללא בירור העובדות מראש ולא בדיעבד. אני מתכוון לתבוע את המדינה על מאסרי שווא מתוך תקווה שלא יעשה כך שנית לאף אדם בישראל."
בתוך כך, הודיע רייפמן כי לאור מסקנות חוות הדעת, בכוונתו לכנס אסיפת נושים ב – 25/1 בכדי לנסות ולקדם את ההליך שנתקע בעקבות פעולותיו של עו"ד איתן ארז.
