בהמשך לקול קורא שפרסמה הוועדה בעיתונות הישראלית, פנה בצלם במכתב לחבריה והבהיר כי על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי ההתנחלויות כולן אינן חוקיות, ללא קשר לשאלה אם מדובר במאחזים או התנחלויות, ולשאלה אם נבנו על קרקע בבעלות פרטית או קרקע שמוגדרת "אדמת מדינה". עצם קיומן של ההתנחלויות גורר שורה ארוכה של פגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית.
במכתבה לחברי הועדה אמרה מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל כי מדינת ישראל מצהירה שוב ושוב כי היא רואה עצמה מחוייבת לפעול לפי הוראות המשפט הבינלאומי ובפני הוועדה ניצבת הזדמנות נדירה לחייבה לעשות כן. אין לנו ספק כי שינוי במדיניותה של ישראל בנושא זה רק יתרום לחיזוק חוסנה כמדינה דמוקרטית המכבדת את שלטון החוק.
במכתב מפרט בצלם מספר נקודות:
האיסור על הקמת התנחלויות בשטח כבוש במשפט ההומניטארי הבינלאומי
הקמת התנחלויות בשטח הכבוש של הגדה המערבית מפרה שני הסכמים מרכזיים במשפט ההומניטארי הבינלאומי, הקובעים את הכללים החלים בזמן מלחמה וכיבוש:
א. אמנת האג בדבר דיניה ומנהגיה של הלחימה ביבשה והתקנות הנלוות לה, משנת 1907. על פי אמנה זו, מדינה כובשת היא סוג של 'נאמן' הפועל בשטח הכבוש רק עד לחזרתו של הריבון. ככזו, רשאית ישראל לנהל את נכסי השטח הכבוש, אך אסור לה לבצע שינויים של קבע בתוך השטח ואסור לה לשנות את טבעם ואופיים של אותם נכסים. הקמת יישובי קבע אזרחיים בתוך הגדה מהווה הפרה של איסור זה.
ב. אמנת ג'נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בזמן מלחמה משנת 1949. סעיף 49 באמנה קובע כי "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה לשטח שנכבש על ידה". מאז תחילת הקמת ההתנחלויות מעודדת המדינה, באמצעות שורה ארוכה של תמריצים והטבות כלכליים את אזרחי המדינה לעבור לשטחים. בכך מפרה ישראל סעיף זה.
אדמות הגדה המערבית, לרבות "אדמות המדינה", הן רכושה של האוכלוסייה הפלסטינית
מדינה כובשת אינה רשאית לעשות בשטח הכבוש כבתוך שלה והמשפט ההומניטארי הבינלאומי מטיל עליה שורה ארוכה של הגבלות. בין השאר, אוסר משפט זה על מדינה כובשת להשתמש במשאבי השטח הכבוש – ובכלל זה קרקע – לצרכיה שלה. גם "אדמות מדינה" לא נועדו לשרת את המדינה הכובשת ואת האינטרסים שלה אלא הן נועדו לשרת את צרכי האוכלוסייה המקומית, לה הן שייכות.
מדיניות ההכרזות על אדמות מדינה היא בלתי חוקית
ישראל הכריזה על שטחים נרחבים בגדה המערבית כעל "אדמות מדינה", בהסתמך על פרשנות שחרגה לחלויטן מהדין המקומי שהיה בתוקף בגדה המערבית לפני שנכבשה.
ההתנחלויות גוררות הפרות של זכויות האדם
הקמת ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית – אלה שהוקמו באישור הממשלה או המאחזים הבלתי-מורשים שהוקמו ללא אישור הממשלה, גורמות לפגיעה בשורה ארוכה של זכויות האדם של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית, בהן הזכות לקניין, הזכות לרמת חיים נאותה, הזכות לחופש תנועה, הזכות לשוויון, והזכות להגדרה עצמית.
