התכנית כוללת את כל המרחב המטרופולינים של באר שבע, במשולש המקיף את נתיבות, ערד, דימונה, ירוחם, צומת הנגב ואזור משאבים. בתוך אזור זה מצויים גם הישובים הבדואים המוכרים ומרבית הפזורה שאינה מוסדרת.
התכנית מיישמת את מדיניות התכנון הארצית, בהתאם לעקרונות תמ"א 35, המבקשת לארגן את פריסת האוכלוסייה בישראל בתפישה של "פיזור מרוכז", השמה דגש על ארבעה מרחבים מטרופולינים מגובשים.
המרחב המטרופולינים מוגדר בתכנית כ"מרחב בחירה" וכ"מרחב יוממות", ומציע לאוכלוסיה המגוונת המתגוררת בו מגוון עשיר של היצע מגורים, תעסוקה ושירותים, לצד שפע של שטחים פתוחים, שטח נופש ופנאי.
מטרת העל של התכנית - "ליצור את מטרופולין באר שבע": להפוך את הנגב הצפוני למרחב מטרופוליני בעל זהות וגיבוש פנימי, שבאר שבע במרכזו, כחלופה מתחרה וייחודית למטרופולינים אחרים בישראל. זאת, על ידי יצירת שתוף תפקודי-חברתי-כלכלי בין הישובים והאוכלוסיות המצויים בו, ותוך טיפוח הייחוד התרבותי-קהילתי-סביבתי.
יעד התכנית הוא להכפיל את האוכלוסייה במטרופולין באר שבע מכחצי מיליון היום עד מיליון ויותר בשנת 2020. המטרופולין ירכז אז 12% מאוכלוסיית ישראל לעומת 7% היום - ולהגדיל פי 3 ויותר את ההשקעות בתשתית הנדסית, בתעסוקה ובפיתוח הון אנוש.
התכנית כוללת פריסה של שימושי קרקע, תוך קביעת היררכיה מרחבית בין עוגנים ראשיים ומשניים, ומגוון אמצעי מדיניות לפיתוח כושר המשיכה של האזור. התכנית מהווה מסגרת, אשר תאפשר גיוס מתואם של משאבים לאומיים ליצירת מטרופולין מגובש, מרושת היטב, עתיר מוסדות, בעל מרחב ציבורי מטופח ואוכלוסיה ברמה גבוהה.
בין השאר עוסקת התכנית בהרחבה באוכלוסיה הבדואית באזור, ומאפשרת מענה תכנוני להסדרת ההתיישבות הבלתי מוסדרת ולשילוב המיטבי של האוכלוסיה הבדואית במרחב המטרופוליני. זאת, לרבות הקמת יישובים נוספים, הכרה בחלק מריכוזי הפזורה הקיימים, פיתוח תעסוקה, שירותים ומוסדות.
במקביל לקידום התכנית, פועל צוות בראשות משרד ראש הממשלה ליישום דו"ח גולדברג. פעילות זו אמורה להשלים את פעולת התכנון, באמצעות הסדרי הקרקע ובהיבטים המשפטיים והיישומיים של הסדרת הבעלויות והתיישבות הבדואים במרחב.
התכנית גובשה תוך שיתוף אינטנסיבי של הציבור ושל בעלי עניין שונים. בשלבי האישור הסופיים הוגשו לתכנית כ- 60 מסמכי התנגדות מפורטים מטעם תושבים, מוסדות וארגונים שונים, שכללו מאות הערות. המתכננת עו"ד תלמה דוכן, שמונתה כחוקרת מטעם המועצה הארצית, קיימה ארבעה ימי שימוע מפורטים והגישה את המלצותיה לועדה. החוקרת הציגה בפני הולנת"ע את עיקרי המלצותיה בשני דיונים ארוכים, והולנת"ע הכריעה בהן והחליטה לאשר את התכנית במספר שינויים.
אדר' שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון ויושב ראש הולנת"ע: "ממשלות ישראל הציבו במשך שנים את פיתוח הנגב בעדיפות לאומית גבוהה, והשיקו יוזמות נקודתיות שונות, לא תמיד מתואמות, באזורי הנגב השונים. יוזמות אלה, למרות הצלחות חלקיות, לא יצרו את המסה הקריטית שתאפשר את המראתו של האזור, וחזון הנגב ממתין עדיין להגשמה מלאה.
מרחב הנגב הצפוני כולל כבר היום את רוב רובה של אוכלוסיית הנגב והפעילות הכלכלית בו. אך בעוד כיום מתקיימים באזור אוסף של ישובים ופעילויות, רק הפיכת המרחב כולו למטרופולין מגובש, מאורגן ואיכותי, תהפוך אותו למוקד משיכה אטרקטיבי ומתחרה למרכז הארץ.
יודגש כי יכולותיהם של כלי התכנון היא יכולת מוגבלת, ורק באמצעות עדיפות מובהקת לפיתוח הנגב הצפוני, לרבות הקצאת משאבים ומאמצים ממשלתיים מאורגנים ומרוכזים, תושג מדיניות הממשלה לחיזוק הפריפריה".
התכנית קודמה על ידי מינהל התכנון ולשכת התכנון המחוזית (מחוז הדרום) במשרד הפנים. התכנית גובשה על ידי צוות בראשותו של אדר' שמאי אסיף, בטרם מונה לתפקיד מנהל מינהל התכנון, ונערכה להפקדה על ידי המתכנן משה כהן ומשרד אדר' נעמה מליס.
