אין יום בלוח השנה הפוליטי של הרפובליקה האסלאמית שמתאים יותר למסר שהמשטר רצה להעביר הבוקר. 13 באבאן – 4 בנובמבר בלוח הגרגוריאני – הוא "היום הלאומי למאבק ביהירות העולמית", היום שבו מציינת טהרן מדי שנה את השתלטות הסטודנטים על שגרירות ארצות הברית ב-1979. השנה נפל המועד יום אחד בלבד אחרי הבחירות האמצעיות בארה"ב, שבהן איבדה המפלגה הרפובליקנית של הנשיא דונלד טראמפ את השליטה בשני בתי הקונגרס. בטהרן לא היססו לחבר בין שני האירועים.
900 מוקדים, סיסמה אחת
לפי דיווחים בכלי תקשורת ערביים שהסתמכו על התקשורת הרשמית האיראנית, ובהם אתר "אל-אמסאר" והאתר המצרי "וטו", התקיימו העצרות ביותר מ-900 מוקדים ברחבי המדינה, בטהרן ובשורה של ערים נוספות. הסיסמה שנבחרה השנה – "הברית עם השהידים, הג'יהאד נגד היהירות" – משקפת היטב את מצב הרוח שהמשטר מבקש לטפח: מצד אחד הנצחת ההרוגים של שמונת חודשי המלחמה, ומצד שני גיוס הציבור לעמידה מול ארצות הברית. המשתתפים נשאו דגלי איראן וכרזות נגד ארה"ב, ובטלוויזיה הממלכתית שודרו צילומים מהעצרות כהוכחה ל"נוכחות העממית" שהמשטר מציג כעמוד תווך של הלגיטימיות שלו.
המספרים המדויקים של המשתתפים לא פורסמו, וכדאי לזכור שהעצרות של 13 באבאן הן אירוע מאורגן היטב: בתי ספר, אוניברסיטאות, הבסיג' וגופי ממשל מגייסים אליהן משתתפים מדי שנה. אבל השנה התוכן הוא שעניין יותר מההיקף. ראש עיריית טהרן, שנאם בעצרת המרכזית בבירה, תיאר לפי הדיווחים "תבוסה מכרעת" של ארצות הברית ו"המשטר הציוני", וייחס אותה ל"עמידות העם האיראני". הוא אף טען שפוליטיקאים אמריקנים עצמם הודו שהעמידה האיראנית השפיעה על ההתפתחויות האחרונות ועל תוצאות הבחירות.
אבל בתוך נאום הניצחון שתל ראש העירייה גם אזהרה מכוונת פנימה: הוא קרא שלא לקבל את מה שכינה "תוכניות אמריקניות מטעות", שלדבריו עלולות להחזיר את יריבי איראן לעמדות השפעה ולפתוח את הדלת להתערבות נוספת, ודרש לשמור על "האחדות הפנימית" ולא לסגת מול "הונאה ולחץ פוליטי". זהו מסר שמופנה לא רק לוושינגטון, אלא גם לחוגים בתוך איראן שתומכים בהסדר מהיר – ויכוח שמלווה את המשטר מאז נחתם מזכר ההבנות עם ארה"ב לפני כ-140 יום.
קאליבאף: "אחרי ה'לא' יבוא סיוט"
את המסגור הרשמי לתוצאות הבחירות סיפק מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר המג'לס וראש צוות המשא ומתן האיראני. לפי יורוניוז בערבית, קאליבאף כתב ברשת X כי "האמריקנים אמרו לא למלחמה", וכי טהרן מאמצת את המסר הזה. בהמשך הוסיף את העוקץ: אם ממשל ארה"ב "יבגוד ברצון" הציבור שלו, אחרי ה"לא" יבוא "סיוט". לפי אל-ג'זירה, קאליבאף אמר כי האמריקנים הצביעו נגד המלחמה בין אם מתוך מצפון ובין אם בגלל יוקר המחיה, ולדבריו הכדור נמצא כעת במגרש של וושינגטון.
זהו מהלך תעמולתי מחושב. המשטר מנסה לייצר לעצמו נרטיב שבו לא רק שהוא שרד את המלחמה, אלא שהוא גם השפיע על הפוליטיקה הפנימית של היריבה. והמהלך הזה קיבל רוח גבית מכיוון בלתי צפוי: טראמפ עצמו אמר בראיון לפוקס ניוז, כפי שדיווחה אל-ג'זירה, כי המלחמה עם איראן הייתה אחד הגורמים להפסדי הרפובליקנים – אף שהדגיש שאינו מתחרט על פתיחתה. לפי אתר "וטו", הוסיף טראמפ כי ארה"ב "עוד לא השלימה את משימתה באיראן", ולפי אל-ג'זירה אמר גם כי וושינגטון "צריכה לקבל מאיראן יותר ממה שקיבלנו מוונצואלה". הוול סטריט ג'ורנל דיווח, לפי אותם מקורות, כי גורמים בסביבת הנשיא רואים במלחמה בת שמונת החודשים סיבה מרכזית למפלה.
כלומר, טהרן קוראת את התוצאות כהחלשה של טראמפ, ואילו טראמפ עצמו משדר שאינו מתכוון לסגת. באותו ראיון אישר הנשיא כי ארה"ב ביצעה בלילה שקדם לכך תקיפה "מוגבלת" במתקן הגנה אווירית איראני – אחרי שסוכנות הידיעות IRNA דיווחה על חמישה פיצוצים באי קשם.
בנדר עבאס: "התגובה לא תוגבל לבסיסים האמריקניים"
אם בטהרן דיברו על ניצחון, בבנדר עבאס – עיר הנמל שמול מיצר הורמוז – דיברו על הסלמה. לפי דיווח שהביא האתר "קהיר מבאשר" בהסתמך על סוכנות רויטרס, אמר חמיד רזא מקדם-פר, יועץ למפקד משמרות המהפכה, בעצרת 13 באבאן בעיר, כי אם מדינות המפרץ יאפשרו לארה"ב להשתמש בשטחן לתקיפות נגד איראן, התגובה האיראנית "לא תוגבל לבסיסים האמריקניים" באזור, והיקפה ייקבע לפי אופי התקיפות והמקום שממנו יצאו. לפי הדיווח, איחוד האמירויות ובחריין נמנות עם המדינות שעלולות לספוג תגובה רחבה יותר.
מקדם-פר הוסיף כי איראן תסתמך על "דוקטרינה חדשה וטכנולוגיה חדשה" בתגובה לכל תקיפה אמריקנית או ישראלית – ניסוח עמום שנועד לרמוז כי אופי התגובה הצבאית האיראנית עשוי להשתנות. הבחירה לומר את הדברים דווקא בעצרת עממית, ולא בהודעה צבאית רשמית, מלמדת שהמשטר מבקש להפוך את האיום לחלק מהמסר הציבורי של היום.
המים כמנוף: מכליות בוערות ומל"ט שהופל
ובזמן שהנואמים דיברו, הורמוז דיבר בשפה משלו. לפי אל-ג'זירה, משמרות המהפכה הודיעו הבוקר כי ארבע מכליות נפט הושמדו לאחר שעלו על מוקשים דרומית למיצר, וכי שתי ספינות נוספות נתפסו; לפי הדיווח, השריפות על ארבע המכליות עדיין בערו. יורוניוז בערבית ציטטה את ההודעה האיראנית, שהבהירה כי "איש לא ירוויח מחידוש המלחמה". גוף המעקב הבריטי UKMTO דיווח על תקרית כ-14 מייל ימי מול חופי עומאן. עוד דיווח הוול סטריט ג'ורנל, לפי אל-ג'זירה, כי איראן השתמשה ברחפנים תת-ימיים ובמוקשים מגנטיים נגד ספינות.
משמרות המהפכה טענו גם כי הפילו מעל המיצר מל"ט אמריקני מסוג MQ-9, ולדבריהם מדובר במל"ט ה-56 מסוג זה שאיראן מפילה. הטענות האיראניות לא אומתו באופן עצמאי.
שבעת התנאים וה"פער" שקטאר מנסה לגשר
מאחורי הרטוריקה מתנהל ערוץ דיפלומטי עמוס. שר החוץ עבאס עראקצ'י אמר, לפי אל-ג'זירה, כי ההתייעצויות דרך המתווכים הקטארי והפקיסטני "אינטנסיביות מאוד", ולפי אותו מקור קטאר ממשיכה להעביר מסרים בין טהרן לוושינגטון. אבל העמדות האיראניות שהוצגו היום לא הראו גמישות: מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאי, דרש שוושינגטון תיתן תשובה "מלאה ומפורשת" לשבעת התנאים של איראן ותפעל לפיהם – אם היא רוצה שהורמוז ייפתח מחדש. דובר משרד החוץ, אסמאעיל בקאאי, אמר כי בלי מילוי "הדרישות הלגיטימיות" של איראן אין טעם לדבר על השבת הביטחון לאזור, וכי סיום המלחמה בכל החזיתות, כולל לבנון, הוא תנאי בסיסי לכל הסכם.
גם בייג'ינג נכנסה לתמונה: משרד החוץ הסיני הודיע, לפי אל-ג'זירה, כי הוא תומך ביישוב המחלוקות בין איראן לארה"ב במשא ומתן, וכי מניעת חידוש הלחימה היא העדיפות העליונה.
13 באבאן 2026 – הנתונים המרכזיים
| נושא | פירוט | גורם / מקור |
|---|---|---|
| מועד | 4 בנובמבר 2026 – יום השנה ה-47 להשתלטות על השגרירות | לוח השנה הרשמי |
| עצרות | יותר מ-900 מוקדים ברחבי איראן | תקשורת איראנית, לפי "אל-אמסאר" ו"וטו" |
| סיסמת השנה | "הברית עם השהידים, הג'יהאד נגד היהירות" | מארגני העצרות |
| טהרן | "תבוסה מכרעת" לארה"ב ולישראל | ראש עיריית טהרן |
| בחירות בארה"ב | "האמריקנים אמרו לא למלחמה" | יו"ר הפרלמנט קאליבאף |
| בנדר עבאס | איום על מדינות מפרץ (אמירויות, בחריין) | חמיד רזא מקדם-פר, יועץ מפקד משמרות המהפכה |
| מיצר הורמוז | 4 מכליות הושמדו במוקשים, 2 ספינות נתפסו | משמרות המהפכה (לא אומת) |
| מל"ט | מל"ט אמריקני MQ-9 – "ה-56 שהופל" | משמרות המהפכה (לא אומת) |
| משא ומתן | 7 תנאים איראניים; תיווך קטאר ופקיסטן | רזאי, עראקצ'י, בקאאי |
| ציר הזמן | יום 249 למלחמה; יום 140 למזכר ההבנות | אל-ג'זירה |
ניתוח: ניצחון על הנייר, מבחן בשטח
מה שנראה היום ברחובות איראן הוא ניסיון של המשטר לתרגם אירוע פוליטי אמריקני להון פנימי. אחרי 249 ימי מלחמה, לפי הספירה של אל-ג'זירה, ובמצב כלכלי קשה, ההנהגה בטהרן זקוקה לסיפור של הצלחה. תוצאות הבחירות לקונגרס – והודאתו של טראמפ עצמו שהמלחמה פגעה במפלגתו – מספקות לה את הסיפור הזה במחיר אפסי.
אבל יש כאן גם סיכון. ככל שהמשטר מציג את הבחירות כ"ניצחון", כך קשה יותר להצדיק פשרות מול הציבור הנאמן לו – וזה בדיוק המסר שעלה מנאום ראש עיריית טהרן נגד "תוכניות מטעות". כלומר, החגיגה של 13 באבאן עלולה לצמצם את מרחב התמרון של צוות המשא ומתן של קאליבאף עצמו. במקביל, ההודעות על המכליות הבוערות והאיום על האמירויות ובחריין מבהירים שטהרן ממשיכה לשחק במנוף היחיד שהוכיח את עצמו: היכולת לשבש את אספקת האנרגיה העולמית.
וושינגטון, מצדה, משדרת מסרים כפולים: נשיא שמודה במחיר הפוליטי של המלחמה, אבל מאשר תקיפה "מוגבלת" חדשה ומדבר על משימה שטרם הושלמה. השאלה שתכריע את השבועות הקרובים היא האם הקונגרס הדמוקרטי החדש יגביל את ידי הבית הלבן – כפי שטהרן מקווה – או שטראמפ ינצל את החודשים עד השבעת הקונגרס החדש כדי להגביר את הלחץ. עד אז, ברחובות טהרן ימשיכו לחגוג, ובמי הורמוז ימשיכו לבעור המכליות.
