מאחר וחתימת האמנה נדחתה (לכנס ב-2023), בשל התנגדויות רבות, מנסה הארגון כעת לחמם את היחסים עם משרדי הבריאות והממשלות ולכן הוא עורך הארגון בימים אלו סדרה של כנסים בינלאומיים במדינות שונות, דוגמת זה שנערך השבוע בת"א, כשהמטרות המוצהרות מנוסחות באלגנטיות ובעדינות, כדיונים בנושאי קידום הבריאות ו"היערכות למצבים עתידיים".
אי לכך, החליטו שורה של ארגוני מחאה ישראליים (שנולדו בשלוש השנים האחרונות, בעקבות הניהול המגמתי והבעייתי של מצב ה"מגיפה"), לקיים מחאות בת"א, בסביבת מלון הילטון ת"א שבו מתקיים הכינוס.
בחודש מאי 2022 הוגשה לבג"צ עתירה ע"י יותר מ-2500 אזרחי ישראל, בבקשה למתן צו על תנאי למנוע מפקידי משרד החוץ לחתום בשם המדינה על האמנה המדוברת (מצורפת בנספח). היא נדחתה בבג"צ מסיבות טכניות.
ההפגנות והעתירה מבוצעות ע"י מאות פעילים בהתארגנות הציבורית "תומכי החיים" ובשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים בהם עם תנועת "אפשר" ואחרים.
על האמנה שהארגון מקדם
האמנה הייתה אמורה להיחתם בחודש מאי האחרון אולם נדחתה למאי 2023 בשל התנגדות של מדינות באפריקה, ברזיל ונוספות. בינתיים עושה הארגון צעדים לקירוב המדינות לחתימה על האמנה בשלבים.
עפ"י האמנה - ארגון הבריאות העולמי יוכל להכריז בכל נקודה בעולם על "מצב חירום", ובמסגרת מצב החירום יוכל להחיל באותה מדינה תקנות לשלילת זכויות אזרח כפי ש"התרגלנו" במהלך הקורונה: הגבלת תנועה בתוך ומחוץ למדינה, כליאת אנשים במתקני בידוד, דרישה לבדיקות, טיפולים וחיסונים, פיקוח על מתקנים וציוד, איסוף מידע רפואי ואחר. חתימה על הצטרפות של מדינה לאמנה ואישרורה מהווה ויתור מרצון של מדינה על הסוברניות שלה וכניעה לשליטה של גוף חיצוני גלובלי בלתי נבחר ובלתי נשלט.
את נוסח האמנה הגישה ארצות הברית בחודש ינואר האחרון. בין יתר ההתחייבויות הכלולות באמנה, כל מדינה מתחייבת להקים ולפתח רשת מעקב אחר הציבור, ובכלל זה: העברת מידע רפואי של אזרחי המדינה, בקרה ושליטה על שדות התעופה, מעברים יבשתיים, מעקב אחר ציוד, שליטה על תשתיות המים והמזון בכל נקודה. עוד נדרשת יכולת לזהות "חשודים" ב"הפצת מזהמים".
