תיקון חוק חדש מסדיר את האפשרות של עובדים למשוך את כספי הפיצויים, גם ללא אישור שחרור מצד המעסיק, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום סיום ההעסקה. יחד עם זאת חשוב להבין שמשיכת כספי הפיצויים עלולה להקטין משמעותית את החיסכון שלכם לפנסיה. מהם עיקרי התיקון? מדריך

כלים

 

מאת: דסי ניר

עולם העבודה החדש הופך יותר ויותר דינמי, ועובדים עוברים מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר מבעבר. במקרים רבים עובדים עוברים מעבודה לעבודה כשהם מתקדמים במעלה סולם הקריירה ומחפשים הזדמנויות חדשות להתקדם, לשדרג את השכר ולמצוא אתגרים חדשים.

עם זאת, ישנם גם לא מעט מקרים בהם עובדים נאלצים לעזוב מקום עבודה בשל פיטורים, מצב רפואי ירוד, מעבר מקום מגורים או נסיבות אחרות. עד לאחרונה נאלצו עובדים לבקש את אישור המעסיק לשחרר את כספי הפיצויים שנצברו לטובתם בחיסכון הפנסיוני: קופת גמל, קרן פנסיה, או ביטוח מנהלים. אם המעסיק לא הסכים לאשר זאת, או שהחברה נסגרה ולא היה ממי לבקש אישור כזה, מצאו את עצמם העובדים בחלק מהמקרים ללא יכולת למשוך את כספי הפיצויים שנותרו כלואים בקופת הגמל או בקרן הפנסיה עד הפרישה לפנסיה.

כדי לפתור בעיה זו נחקק ב-2018 תיקון מספר 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005. התיקון לחוק זה קובע מסגרת זמן של ארבעה חודשים ממועד סיום ההעסקה של העובד, שבמהלכם המעסיק יכול לפעול למניעת שחרור כספי הפיצויים עבור העובד, ובנסיבות מסוימות אף למשיכתם חזרה אל המעסיק.

מתי המעסיק יכול לדרוש שלא לאשר לי לקבל את כספי הפיצויים או אף לדרוש אותם חזרה?

במהלך ארבעת החודשים הראשונים שלאחר סיום העבודה יכול המעסיק להציג לקופת הגמל או קרן הפנסיה שבה מנוהלים כספי הפיצויים של העובד פסק דין הצהרתי, המעיד שבית המשפט פסק שהעובד אינו רשאי לקבל את כספי הפיצויים. אם ההליכים המשפטיים עוד לא הושלמו, המעסיק יכול להציג אישור על פתיחת הליך משפטי ולדרוש את הקפאת האפשרות של העובד למשוך את כספי הפיצויים עד השלמת ההליך.

המעסיק גם יכול להציג מסמך המאשר לו לקבל חזרה את כספי הפיצויים של העובד על פי דין או על פי הסכם קיים בינו לבין העובד, ובתנאי שהעובד חתם על מסמך המאשר זאת לאחר מועד סיום העסקה.

מה קורה לכספי הפיצויים לאחר 4 חודשים ממועד סיום העבודה?

אם המעסיק לא הציג התנגדות כלשהי, המגובה במסמכים הנדרשים, לשחרור כספי הפיצויים של העובד בארבעת החודשים הראשונים שלאחר סיום העבודה, העובד רשאי לבקש למשוך את כספי הפיצויים גם ללא אישור המעסיק כפי שהיה נדרש בעבר. במקרה כזה, העובד יידרש להציג מסמך כלשהו המאשר את סיום ההעסקה שלו.

כדאי לשים לב כי גם לאחר ארבעה חודשים המעסיק יכול להציג פסק דין הצהרתי המונע את שחרור כספי הפיצויים לעובד, אך כל עוד לא עשה זאת, העובד יכול לבקש את משיכת כספי הפיצויים מקופת הגמל או מקרן הפנסיה.

כפי שהיה גם לפני תיקון החוק, בקשת משיכת כספי פיצויים מקופת גמל או מקרן הפנסיה לפני שחלפו ארבעה חודשים, תהיה חייבת להיעשות בצירוף אישור שחרור מטעם המעסיק לשעבר או טופס 161 ממנו.

האם תיקון החוק מגדיל את הזכאות שלי למשוך את כספי הפיצויים בפטור ממס?

תיקון מספר 21 לחוק אינו מתייחס לשאלת המיסוי של כספי הפיצויים. כאשר המעסיק מאשר לעובד את שחרור כספי הפיצויים, הוא בדרך כלל יעביר לעובד אישור בשם טופס 161, המפרט את שיעורי המס שקרן הפנסיה או קופת הגמל צריכות לנכות מכספי הפיצויים אם העובד מבקש למשוך אותם.

אם המעסיק לא אישר את השחרור של כספי הפיצויים ולא סיפק טופס 161, יוכל אותו עובד לפנות לרשות המסים בבקשה לחשב את שיעור המס שידרש לשלם בעת משיכת כספי הפיצויים. ללא אישורים אלה, שיעור המס שתידרשו לשלם בעת בקשת משיכת כספי הפיצויים לפני גיל הפרישה עלול להגיע עד ל-47% מסכום המשיכה.

סיום עבודה עשוי להיות מצב לא נעים אם אין בידיכם עבודה חדשה תוך זמן קצר ורבים שוקלים למשוך את כספי הפיצויים. תיקון החוק החדש אמנם מקל על המשיכה של כספי הפיצויים גם ללא אישור שחרור של המעסיק, אך המשיכה עשויה לעלות לכם בתשלום מס גבוה מאוד. בין אם המשיכה נעשית בשיתוף פעולה של המעסיק לשעבר או לא, חשוב מאוד להבין שכספי הפיצויים מהווים חלק משמעותי מאוד מהחיסכון שלכם לפנסיה. משיכת כספי הפיצויים בכל שלב עשויה להקטין את החיסכון שלכם לפנסיה בשיעור ניכר שעלול להגיע עד ל-40% ולכן חשוב לשקול היטב צעד זה ואף להתייעץ עם בעל רישיון פנסיוני.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS