על פי התביעה - הקשיש, תושב ראשון לציון כבן 77 - לקה באירוע מוחי והפך לחולה סיעודי הזקוק לעזרת הזולת בפעולות יומיומיות רבות, כגון אכילה, רחצה והשגחה בהליכה. כמו כן הוא סובל מבריחת שתן ומדיכאון. כתוצאה ממגבלותיו הרבות הכירה בו חברת 'הראל' כחולה סיעודי לתקופה קצרה. אך כעבור 4 חודשים בלבד בהם קיבל הקשיש את גמלות הביטוח כסדרן, הפסיקה חברת 'הראל' את התשלומים בטענה כי לקשיש אין אישור של רופא אורולוג לכך שהוא סובל מבריחת שתן.
לדברי עוה"ד ביבר-הררי, חברת 'הראל' מתעלמת במפגיע מהעובדה שהקשיש משתמש בחיתולים באופן יומיומי – עובדה המצביעה עליו כמי שלא שולט בסוגריו. כמו כן צירפה עוה"ד ביבר-הררי לתביעה מסמך של אורולוג מומחה הקובע כי הקשיש סובל גם סובל מבריחת שתן.
גם המוסד לביטוח לאומי קבע כי הקשיש סובל מאי שליטה בסוגרים, ובנוסף, גם מומחה מטעם חברת 'הראל' שנשלח לבית הקשיש על מנת לבודקו – קבע כי מגבלת התנועה הקשה ממנה סובל הקשיש מונעת ממנו להגיע בזמן לשירותים ולהתפנות –אך פסל את מעמדו כסיעודי מפני שלא היה בידיו אישור אורולוג למצבו.
לדברי עוה"ד ביבר-הררי, התנהלות חברת 'הראל' היא שערורייתית מפני שהיא נאבקת בקשיש מוגבל בערוב ימיו, למרות שהקפיד לשלם כל השנים לחברה פרמיות חודשיות משתי פוליסות ביטוח שונות על מנת לקבל תמיכה כשיגיע חס וחלילה למצב של נזקקות וסיעוד.
עוה"ד ביבר-הררי דורשת בתביעתה כי חברת 'הראל' תשלם לקשיש את מלוא התגמולים להם הוא זכאי מהמועד בו הפסיקה לשלם את תגמולי הסיעוד, וכן לעתיד – ובנוסף תחזיר לו את כספי הפרמיה אותם שילם החל ממועד הפסקת התגמולים ואילך. התביעה נדונה בימים אלה בביהמ"ש השלום בתל אביב.
