דו"ח פתיחת עונת הרחצה 2017 וסיכום עונת חורף 2016-2017: עונת הרחצה 2017 נפתחה בתחילת חודש אפריל, ולא בסופו , כמקובל עד-כה, בעקבות החלטת משרד הפנים לפתוח את החופים במהלך חופשת הפסח. חשוב לציין, כי למרות פתיחת החופים לרחצה, השפד"ן ממשיך להזרים קולחים (שפכים מטופלים) לנחל שורק ומשם לים בחוף מצפון לקיבוץ פלמחים. הזרמת הקולחים ממשיכה בעקבות צמצום משטחי ההחדרה של השפד"ן ובעקבות היעדר כושר איגום לקולחים.

צילום: ניצן מתן, באדיבות עמותת צלול
צילום: ניצן מתן, באדיבות עמותת צלול

 

עמותת "צלול" קוראת להנהלת השפד"ן ולרשות המים לזרז את הקמת הפתרונות לטיפול בקולחי השפד"ן ולמנוע בכך את הפגיעה הקשה בחופים ובציבור וכן לזרז הקמתם של מאגרי קולחים שימנעו את הזרמת הקולחים המטופלים לים.

במהלך עונת החורף, שהסתיימה בימים אלה זוהמו חופי הרחצה המוכרזים, שבהם יש שירותי מציל גם בחורף למשך 35 יום. חופי הרחצה שאין בהם שירותי מציל, אך למרות זאת מתקיימת בהם פעילות ערה, בעיקר של גולשים זוהמו למשך 310 יום (קיימת חפיפה בין חלק מהאירועים ולכן המספר גבוה ממספר הימים בתקופה זו). עוד נמצא, כי קיימים מקרים שבהם מתגלה זיהום ים ו/או חופים מנגר עם שפכים או מקולחים , אך למרות זאת הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות אינם סוגרים את החופים ואינם מזהירים את הציבור.

מקרים מסוג זה אירעו השנה בחופי תל אביב ובחופי חיפה. במקרים אחרים דיווחו הרשויות על זיהום באיחור וחשפו את בריאות המתרחצים לסכנה. ספירת כל אירועי הזיהום - שלא מדווחים לציבור הרחב או מדווחים באיחור, מעלה עשרות ימי סגירת חופים שהיו צריכים להיספר אך לא נספרו. מנגד, משרד הבריאות מתעכב מספר לעיתים שבועות בהסרת אזהרת רחצה גם אם התקלה תוקנה. עם זאת נראה שבחורף 2016-2017 בעיה זו באה לידי ביטוי בצורה פחותה בהשוואה לאשתקד, שבה משרד הבריאות לא הסיר את אזהרת רחצה מחופים באילת במשך חצי שנה, כך שלפחות בהיבט זה, חל שיפור.

סיכום אירועי זיהום חופים בעונת חורף 2016-2017 (אוקטובר 2016 עד אפריל 2017)

במהלך עונת החורף 2016-2017 זוהמו החופים המוכרזים, שבהם שירותי הצלה גם בחורף, למשך 35 יום. החופים הלא מוכרזים, שאמנם אין בהם שירותי הצלה, אך ברבים מהם מתקיימת פעילות ספורטיבית ענפה גם בתקופת החורף, זוהמו במשך יום 310 יום (המספר כולל חפיפה בין אירועים שונים במקביל) אמנם ירידה קטנה לעומת אשתקד, בה שבה נסגרו החופים למשך 330 יום, אך עדין מספר גבוה מאוד המעיד על המשך הזלזול במשאב הימי ובציבור משתמשי הים ובהמשך תפיסתו כמאגר לקליטת מזהמים מהיבשה.

כמות השפכים והקולחים הגדולה ביותר הוזרמה לנחל שורק ומשם לים, על-ידי מתקן השפד"ן המטפל בשפכי גוש דן, וגרמה לסגירת חופים למשך 119 יום. אירועים משמעותיים נוספים היו שתי דליפות נפט ושמן שגרמו לזיהום ים והדגישו את חוסר המוכנות לטיפול באירועי דליפה ימיים.

זיהום חופים מוכרזים הפתוחים גם בחורף 2016-2017

סגירת חופים בשל אזהרת זיהום – כולל חופים מוכרזים שאינם פתוחים בחורף

האירועים המרכזיים

שפכים וקולחים בחוף פלמחים

חוף פלמחים זוהם במשך 119 יום (8 בדצמבר 2016 – 6 אפריל 2017) בעקבות הזרמת קולחים ושפכים לנחל שורק ומשם לים. מקורות הזיהום הם במתקן השפד"ן (12 מיליון מ"ק), מט"ש שורק (1.2 מיליון מ"ק), מט"ש יבנה (0.5 מיליון מ"ק) מט"ש אשדוד (0.7 מיליון מ"ק), מט"ש אשקלון (0.7 מיליון מ"ק). סה"כ כ-15 מיליון מ"ק קולחים מהולים בביוב שגרמו לזיהום הים.

הזרמת קולחי השפד"ן לים נובעת מצמצום יכולת החלחול של שטחי ההחדרה של השפד"ן (הקולחים מוזרמים על שטחי חולות, נשאבים ונשלחים להשקיה חקלאית) והיעדר מאגרי קולחים שיקלטו את הקולחים המטופלים. חשוב לציין, כי צמצום שטחי ההחדרה ידוע מזה שנים, אך למרות זאת הנהלת השפד"ן ורשות המים לא דאגו לחלופות. התוצאה היא קולחים באיכות שניונית המוזרמים לים וגורמים לזיהום. לאחרונה אישרה רשות המים פתרון לטיפול בקולחים ותוספת שטח החדרה. יעברו לפחות עוד שלוש שנים לפחות עד שמתקנים אלה יתחילו לפעול. משמעות הדבר היא המשך זיהום נחל שורק בחורף ובקיץ.

יתר המט"שים (שורק, יבנה, אשקלון ואשדוד) הזרימו קולחים לים בשל היעדר מתקני איגום מספיקים וזאת למרות העלייה בכמות הקולחים בשל הגידול בכמות האוכלוסייה. הסיבה לאי-הקמת מתקני האיגום נעוצה בהחלטת רשות המים לאשר הקמת מאגרים אזוריים בלבד על-ידי ספקים אזוריים, החלטה המעכבת הקמה של מאגרים חדשים. אין ספק, שמדובר בכשל ניהולי וסביבתי הגורם לבזבוז קולחים הנחוצים להשקיה, לזיהום הים ולסגירת מתקני התפלה.

דליפה שמן (מזוט) מצינור ימי בתחנת הכוח באשדוד

בראשית ינואר 2017 דלף שמן מצינור ימי של תחנת הכוח באשדוד וגרם לזיהום חופים מאשדוד ועד לבת-ים. בעקבות הזיהום נסגרו לרחצה שבעה חופי רחצה למשך שמונה ימים ושני מתקני התפלה נסגרו למשך יומיים. שאריות הזיהום נדדו עם גלי הים עד צפונית לחוף הרצליה וגרמו לפגיעה בחי והצומח הימי. ניקוי החופים נמשך כשבוע, לאחר שהחל יומיים לאחר תחילתו. עובדה שפגעה באיכות הטיפול. גם הציבור הוזהר יומיים לאחר תחילת הזיהום. אירוע דליפה זה, שהצליח לגרום לנזק כה רב, צריך לשמש כ"נורת אזהרה" לנזק הצפוי לים במקרה של דליפה בעקבות פיתוח תשתיות גז ונפט בים ומדגיש את הצורך הדחוף באישור התוכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים בשמן (תלמ"ת) ובצורך להגדיל את תקציבי הפיקוח על המזהמים.

דליפת נפט בחופי קריית חיים

הדליפה ארעה ב- 30 בינואר 2016, במהלך עבודות לפינוי צינורות נפט ימיים ישנים מול חופי קריית חיים (חיפה). פינוי הדליפה החל אמנם למחרת, אך נשאלת השאלה האם לא ניתן היה למנוע אותה ואת הנזק לסביבה הימית. (דליפה דומה התרחשה גם באוקטובר 2016).

זיהום עקר בנחל אלכסנדר

כמו בכל שנה בעונת הסתיו, זרמו שפכי בתי בד (עקר) מתחום הרשות הפלשתינית לנחל שכם ומשם לנחל אלכסנדר ולים. ההזרמה נמשכה 37 יום וגרמה לנזק עצום לנחל ולים. הזיהום גרם לסגירת חוף גן לאומי בית ינאי וחוף נעורים בעמק חפר. "צלול" דרשה מהמשרד להגנת הסביבה וממתאם הפעולות בשטחים למצוא פתרונות למניעת הזרמת העקר לנחל ולים באמצעות איסופו בבתי הבד ופיזור מבוקר שלו במטעי/כרמי הזיתים, כפי שמקובל בגבולות הקו הירוק. לאחרונה התבשרנו שמנהל האזרחי גייס תקציב לטובת פרויקט זה לעונת המסיק 2018.

זיהום חופי תל אביב בנגר עירוני מזוהם

נגר מזוהם זרם לחופי תל-אביב ב-12 בינואר 2017 בעקבות גשם שירד אחרי תקופה ארוכה של עצירת גשמים. הנגר זרם לחופי הרחצה באמצעות הנקזים העירוניים וגרם לזיהום חוף פרישמן, חוף טרומפלדור, חוף גורדון וחוף הדולפינריום. בשל החשש לשלום הציבור ואחרי שמשרד הבריאות לא הורה על סגירת החופים, דגמה עמותת צלול את מי הים בחוף גורדון שהיה פתוח לרחצה, ומצאה כמות חריגה (מעל התקנות) של חיידקים צואתיים המסוכנים לבריאות. אך למרות זאת משרד הבריאות ועיריית תל אביב לא הזהירו את הציבור מכניסה למים וחשפו אותו בכך לסכנה. ע"פ הערכת פרופ' יונה אמיתי, טוקסקולוג מומחה לבריאות הציבור כמות חיידקים זו מעידה על ערבוב ביוב במי הנגר.

זיהום בנקזים העירוניים בחופי הצפון

עמותת צלול דגמה את מי הנגר בנקזים עירוניים המזרימים נגר עירוני לחופי רחצה בצפון הארץ. הדיגומים נערכו בשלושה סבבי דיגום מספטמבר 2016 ועד פברואר 2017 בחיפה (בין חוף דדו וחוף הסטודנטים), בקריית חיים (חוף נאות), בקריית ים (חוף זבולון) ובחוף עכו. הדגימות העלו קיומם של חיידקים צואתיים בריכוזים גבוהים (בהשוואה לתקני רחצה בים ולתקני הזרמה לנחלים) המעידים על הזרמת שפכים ושאר מזהמים. הממצאים הועברו למשרד להגנת הסביבה, למשרד הבריאות ולעיריית חיפה, במטרה לברר את מקורות הזיהום ולמנוע את הגעתו לים.

אירועי זיהום שלא דווחו לציבור על-ידי משרד בריאות והעיריות תל אביב

ב-12 לפברואר 2017 זרם נגר מזוהם לחופי תל אביב - חוף גורדון, חוף טרומפלדור וחוף הדולפינריום. דיגום שערכה עמותת צלול בחוף גורדון חשף זיהום בחיידקים שהעלה את החשד שמדובר במי נגר מהולים במי ביוב. למרות שצלול דיווה לעיריית תל אביב ולמשרד הבריאות על הממצאים (שנבדקו על-ידי מומחה לבריאות הציבור) החופים לא נסגרו לרחצה. בנוסף לאירוע זה, ידוע על עוד ששה ימים שבהם זרם נגר מזוהם, אך החופים לא נסגרו. יצוין, כי ההנחיות שיצאו ממשרד הבריאות קובעות כי יש לסגור את חופי הרחצה ארבעה ימים לאחר כל אירוע זרימת זהום לים, ללא קשר לתוצאות בים.

חיפה והקריות

בשלושה סבבי דיגום של איכות מי הנקזים הזורמים לחופים מחיפה ועד עכו (מספטמבר ועד פברואר) שערכה עמות צלולנמצאו חידקים צואתיים בריכוזים גבוהים (יחסית לתקני רחצה בים ולתקנים להזרמה לנחלים) במספר נקזים ליד חופי רחצה (ראה סעיף קודם). בנוסף בנקזים שבחוף דדו המוכרז (28.10.16) ובטיילת בת גלים (1.4.2017) זרם נגר מעורבב בשפכים. זרימות אלה לא דווחו לציבור באתר המשרד הבריאות ובאתר העירייה.

עיכוב בדיווחים או אי הסרת אזהרות

קיימים מקרים שבהם משרד הבריאות מדווח לציבור באיחור על זיהומים ובכך חושף אותו לסכנה.. כך למשל, משרד הבריאות אחר לדווח על הזרמת מזהמים לחוף פלמחים. בעוד שההזרמה החלה ב-9 לדצמבר 2016, אזהרת הרחצה פורסמה רק ב-18 לדצמבר 2016. זיהום דליפה נפט בקרית חיים דווח לציבור ע"י משרד הבריאות באיחור של שלושה ימים.

מנגד קיימים מקרים שבהם משרד הבריאות אינו מסיר אזהרות ומונע בכך מהציבור את הכניסה לים. כך למשל זיהום בחוף זבולון בהרצליה – חוף מוכרז שאינו פתוח לרחצה בחורף – שהוכרז כמזוהם במשך 41 ימים במצטבר בשל קריסת מערכת הביוב סמוך לחוף. עם זאת, למרות שהתקלה במקום תוקנה תוך יום, משרד הבריאות התעכב יותר משישה שבועות עד ששיחרר את החוף מהזהרת הזיהום.

 

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS