חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין פיתחו ממברנות אולטראפילטרציה חדשות, המשפרות ברמה ניכרת את תהליך הסרת הווירוסים ממי ביוב עירוניים שעברו טיפול, המשמשים לשתיה בערים בעלות מקורות מים מועטים.

כלים
צילום: אילוסטרציה
צילום: אילוסטרציה

 

שיטות הסינון באמצעות ממברנות, הקיימות כיום, דורשות אנרגיה מוגברת כדי להסיר באופן מספק וירוסים פתוגניים מבלי להשתמש בכימיקלים כמו כלור, שעלולים לזהם את המים בתוצרי הלוואי של החיטוי. החוקרים משתי האוניברסיטאות שיתפו פעולה במחקר על גישה חדשה להסרת פתגונים ויראליים, שממצאיו פורסמו בגיליון האחרון של כתב העת .

"מדובר בנושא קריטי הקשור לבטיחות הציבור" אומרים החוקרים "הסרה לא מספקת של אדנו-וירוסים אנושיים במי ביוב עירוניים, לדוגמה, זוהתה כמזהמת במקורות מי השתייה בארצות הברית, כולל בימות הגדולות וברחבי העולם".

נורו-וירוס, שעלול לגרום לבחילה, להקאות ולשלשולים, הוא הגורם הנפוץ ביותר לנגיפי דלקת הקיבה והמעיים בבני אדם, ולפי ההערכות, הוא הגורם השני במעלה למקרי מוות הקשורים בדלקת הקיבה והמעיים. אדנו-וירוסים אנושיים יכולים לגרום למגוון רחב של מחלות, כולל שפעת נפוצה, כאב גרון (דלקת גרון), ברונכיטיס, דלקת ריאות, שלשולים, עיניים אדומות (דלקת הלחמית), חום, דלקות או זיהום בשלפוחית השתן (דלקת בדרכי השתן), דלקות בקיבה ובמעי (דלקת הקיבה והמעיים) ומחלות נוירולוגיות.

פרופ' משה הרצברג מהמחלקה להתפלה וטיפול במים במכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וצוותו, הרכיבו במחקר זה מעטפת הידרוג'ל מיוחדת על ממברנות אולטראפילטרציה מסחרית. "פולימר ההידרוג'ל הצוויטריוני" אינו מאפשר לווירוסים לגשת לממברנה ולעבור דרכה. הוא מכיל מטענים חיוביים ושליליים ומשפר את היעילות באמצעות הקטנת הצטברות הווירוסים על פני השטח של המסנן. התוצאה הייתה שיעור גבוה יותר של הסרת וירוסים המועברים על-ידי מים, כולל נורו-וירוסים ואדנו-וירוסים אנושיים.

"השימוש בהרכבת פולימריזציה על ממברנות מסחריות, על מנת להפוך את הסרת הווירוסים למקיפה יותר, הוא פיתוח מבטיח לשליטה על הסינון של פתוגנים בשימוש חוזר במי שתייה", אומרת פרופ' טאן ה' נגוין מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין.

פרופ' הרצברג והסטודנטית שלו, מריה פיטקובסקי, עובדים על המחקר פורץ הדרך הזה ביחד עם פרופ' נגוין והסטודנטית שלה, ריקינג לו, מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, וכמו כן עם פרופ' מטיאס אולבריכט, ראש כימיה טכנית II באוניברסיטת דואיסבורג-אסן בגרמניה.

הפרויקט נתמך על ידי הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ותכנית שיתוף הפעולה הטכנולוגי של גרמניה וישראל בנושא מים, הממומנת על-ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל של ישראל והמשרד הפדרלי לחינוך ומחקר בגרמניה.

 

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS