ח״כ סבטלובה בוועדה לקידום מעמד האישה: ״נשים יוצאות חבר העמים סובלות מהשפלות, סטיגמות ודעות קדומות רק בשל מוצאן״ ילנה רוסובסקי: ״נשים באופן כללי בישראל חוות מתח ופחד אך פי שתיים נשים דוברות רוסית חיות בתחושת חוסר בטחון מתמדת״ הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, קיימה היום (ב׳) דיון בנושא תחושת הביטחון של נשים יוצאות מדינות חבר העמים, אשר נוהל ע"י ח״כ מירב בן ארי (כולנו).

כלים
נשים יוצאות חבר העמים - סטיגמות סקסיסטיות, פוגעניות. צילום: אילוסטרציה
נשים יוצאות חבר העמים - סטיגמות סקסיסטיות, פוגעניות. צילום: אילוסטרציה

ח"כ בן ארי פתחה ואמרה: ״ביום האישה לפני שנה דנה הוועדה בתחושת הביטחון אצל נשים. ח״כ סבטלובה יזמה את דיון המשך זה, בכדי להתייחס בייחוד לנתונים הקשים באשר ליוצאות חבר העמים: השפלות מצד מוסדות המדינה והחברה בה הן חיות, התמודדות עם סטיגמות ודעות קדומות רק בשל מוצאן״.

ח״כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): ״אני עליתי מחבר העמים עם אמא וסבתא שלי, שתי נשים חזקות שעשו הכל כדי לשרוד פה. אמא שלי עבדה פה במה שהתאפשר ותוך כדי סבלה ממסכת השפלות, איומים ושפיטה מתמדת על סמך מראה ומוצא. דנו בנושא הזה לפני שנה ולצערי אין התקדמות. מה אנחנו עושים כדי לעזור לציבור הנשים שהן לאו דווקא עולות? עלייה לארץ זה יום אחד, אבל קליטה לחברה יכולה להיות חיים שלמים״.

רפ״ק נירה ראובני, המשרד לביטחון פנים: ״משטרת ישראל עושה השתלמויות לקצינים ולחוקרים באשר לחקירה רגישת תרבות, מאפיינים ייחודים וכיצד נכון לפנות ולטפל בהתייחס לארץ המוצא. מרכז המידע לנפגעי עבירה עובר מתיחת פנים בכל הקשור להנגשת מידע בכל השפות באשר לזכויות״.

מנכ״לית מרכז הסיוע לנפגעות אלימות ותקיפה מינית (מסל"ן), אליזבתה ניקולאיצ׳וק: ״למרות שאני 23 שנה בארץ, אני עדיין מרגישה את הסטיגמות ועוד מקבלת קללות ואיומים. מרכז הסיוע מקבל כמעט 50 אחוז פניות ברוסית, ישנה התעללות כלכלית, נפשית, פסיכולוגית ופיזית בנשים חלשות והן שותקות בגלל הפחד. בייחוד כאשר מדובר בנשים שהובאו לכאן למטרות נישואין ומפחדות מגירוש מהארץ. החברה שלנו עובדת עם סטיגמות והשינוי יבוא רק על ידי חינוך לסבלנות וסובלנות. צריך להשקיע תקציבים בחינוך, בהסברת הבדלי תרבות ובהכשרות לאנשי משטרה. חשוב לומר שבמשטרה אני כן רואה את ההקדמות ביחס של המשטרה והרמה של החוקרים בהתייחסות לאוכלוסיות ייחודיות״.

ילנה רוסובסקי, פעילה חברתית: ״חצי מיליון מהנשים בישראל הן דור ראשון של יוצאות חבר העמים. תלאות העלייה וההשלכות של קטיעת רצף החיים לא נגמרות ברגע שמגיעים לארץ. השפה זה מחסום קריטי בעיקר בפנייה לסיוע. הרבה נשים גרות בפריפריה, שזו התמודדות בפני עצמה. אחוז הנשים החד הוריות גבוה יותר מבחברה הכללית ולרובן אין רשת קשרים חברתיים והן נאלצות להתמודד לבד. אלו הן גם נשים שיותר משני עשורים בארץ ועדיין מנסים לערער על השייכות שלהן לקולקטיב הישראלי".

"עברו 25 שנה מתחילת גל העלייה הגדול ועדיין בטלוויזיה הדמויות במעגל הזנות הן רוסיות, איזה מין מסר זה מעביר? זה יוצר אקלים חברתי שמתיר אלימות מינית".

"נשים באופן כללי בישראל חוות מתח ופחד, אך פי שתיים נשים דוברות רוסית חיות בתחושת חוסר בטחון מתמדת! פגיעה בילדות ונערות ממוצא רוסי היא פי שתיים מאשר בילידות הארץ, ובהתחשב במחסום השפה והמנטליות שמעודדת אי שיתוף ואי אמון במוסדות, יש להניח שאחוזים אלו גבוהים יותר. על סדר היום הפמיניסטי בארץ נשים דוברות רוסית בכלל לא קיימות. אין תקציבים ואין הכרה״, אמרה רוסובסקי.

עו״ד מרים זלקינד, שדולת הנשים בישראל: ״אני רוצה להפנות זרקור לביטחון התעסוקתי והכלכלי שחסר ליוצאות חבר העמים. פתחנו קו חם ייעודי לדיני עבודה עבורן ואנו מקבלות פניות רבות בנושא פנסיה לנשים מבוגרות, הטרדות מיניות, עובדות קבלן וכו׳. חסרה התייחסות ייחודית ומיפוי צרכים של אוכלוסייה זו. אומנם אנחנו לא רוצות לצבוע אוכלוסיות ולבדל אותן, אך בשביל לתת מענה אמיתי, יש לקרוא לבעיה בשמה. יש ליוצאות חבר העמים צרכים ובעיות שונות, שמצריכים תקציבים ויחס מיוחד, גם ברמת משרדי הממשלה״.

ח״כ בן ארי סיכמה: ״רוצה להודות למי שהגיע ובייחוד לפעילות החשובה של הארגונים החברתיים. מבדלים את האוכלוסייה הזו והן סובלות מפגיעה חמורה בשל המוצא שלהן ושל הוריהן, ולכן נמשיך לעקוב וללוות את הנושא עם נתונים שנקבל ממשרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים״.

 

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS