"בני הנוער מגיעים חדורי מוטיבציה אבל חוסר המענה מגוף גדול וחזק כמו צה"ל פוגע בה" אמרו התלמידים לוועדת החוץ והביטחון. בצה"ל התחייבו על שיפור אדיר, כבר בקיץ. ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), התכנסה היום (ג') לישיבה חגיגית לציון יום כינון הכנסת, במסגרת אירועי "כנסת צעירה", בו לוקחים תלמידים וסטודנטים חלק מרכזי בפעילות הפרלמנטרית.

חה"כ אבי דיכטר. צילום: שירלי שטיינברג
חה"כ אבי דיכטר. צילום: שירלי שטיינברג

הישיבה עסקה בסוגיות בעולמם של מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) ונוהלה במשותף ע"י יו"ר הוועדה ויו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, חנן יזדי. יזדי אמר בתחילת הישיבה כי קדמה לה הכנה מאוד מעמיקה, והסוגיות שיועלו בדיון הן לאחר בדיקה שקיימה המועצה עם אלפי בני נוער, כולם ערכיים המעוניינים לתרום תרומה משמעותית למדינה ונתקלים בקשיים, ונציגי מספר מחוזות הגיעו לוועדה לפרוס את הדברים בפניה.

ראשונה הייתה אפרת בנבנישתי, תלמידת כיתה י' מעמק יזרעאל, שאמרה שהסוגיה שעלתה הכי הרבה מבדיקתה הייתה חוסר בכתובת ברורה ונגישה לשאלות, למשל בשאלה האם בחירה במסלול של שנת שירות או מכינה יכולים לפגוע בקבלה למסלולים כמו קורס טיס או עתודה, שיש להם תאריכי גיוס קשיחים, וכיצד מקבלים את ההחלטה. "מדוע הצבא מקשה ולא ניתנת תשובה חד-משמעית שלא תשאיר את הנוער באי וודאות? קיים פער בין מה שגופי הגיוס מספקים בשירותיהם למה שמרגיש המלש"ב. הם מגיעים חדורי מוטיבציה, אבל עומדים לבדם מול גוף חזק, וחוסר המענה יכול ליצור מרמור ואף פגיעה במוטיבציה. צריך גוף מתווך או חוליית קישור, שיבדוק טענות המלש"בים", אמרה בנבנישתי.

מאיה קייני, תלמידת י"ב בדרום השרון, בחרה להעלות את סוגיית המיונים לצבא, על שני קצוותיה. הצבא מחויב לספק לכל מלש"ב מסלול מיון אחד לפחות, אך יש כאלה שיקבלו אחד או בודדים, ויש כאלה שיקבלו רבים. מי שיקבל אחד, ויחתום עליו ויתור, עלול לא לקבל מסלול אחר ולא למצות את יכולותיו בשירות, רק בשל אי מתן הזדמנות מספקת. מי שמקבל מסלולים רבים, נמצא תחת לחץ ועומס גדול גם מהצבא, בשל ריבוי ימי מיון, וגם מהלימודים, בשל הפסד ימים, ואף שבועות שלמים, בתקופת בגרויות. "צריך לזכור שמדובר בבני נוער, בסך הכל. מגיל צעיר אנו חולמים מה נעשה בצבא ואיך נתרום, אבל צריך לאפשר את זה ממקום רגוע. צריך ליצור שוויון בסוגיית המיונים", הציעה קייני.

יזדי: "הנקודה הבאה היא המרחקים, כאשר מלש"ב מבית שאן נדרש להתייצב למיון שדורש חשיבה או כח פיזי, במרכז הארץ בשמונה בבוקר, וזה מחייב אותו לצאת מביתו בחמש בבוקר לכל המאוחר, וזה ברור שבמצב זה לא יצליח להביא את המיטב שלו. לצערי, ובאופן אירוני, הנציג מבית שאן שהיה אמור להעלות את הנקודה, טרם הגיע כי הוא תקוע בפקקים..."

יזדי ביקש לחזק את הסוגיה שהועלתה לגבי כתובת ברורה לשאלות מורכבות, במיוחד בדגש על קשר בין-אישי, והביא צער על ביטול מדריכי הנוער (מד"נים). עוד אמר "נושא שעלה בקונוטציה שלילית בימים האחרונים, לאור סרטון מבזה שהופץ בימים האחרונים ברשתות החברתיות – הוא המתגייסות הדתיות. הסרטון טוען כי בת דתיה שתתגייס ותימצא בחברת בנים תדרדר למעשים לא מכובדים, ואסור שתהיה לגיטימציה לסרטון הזה וחייבת להיות הסברה נגדית".

תמר ורטיקובסקי, מ"לפידות-אמונה", מכינה קדם צבאית לבנות דתיות, בקשה רשות דיבור למשמע הדברים: "הסרטון הזה משפיל ומבזה בעיניי כדתיה. בנות דתיות נמצאות ממילא בקונפליקטים וחששות מהגיוס, בשל יחס החברה, ואמנם יש מגמת עליה בגיוס, אבל אני יודעת שיש בנות שזה הוריד להן את הביטחון, משום שהן לא בטוחות בהחלטה להתגייס. לי אישית, בגלל הביטחון שלי, הסרטון דווקא העלה את המוטיבציה, להוכיח להם שזו שטות".

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "רק לפני שבוע ביקרנו במיטב והעמקנו בכל הסוגיות, כולל המענה הטלפוני והקשר עם המלש"בים. יש מגמת שיפור מצוינת, ובזכות הטענות שאתם מעלים פה נשתפר עוד. המעורבות שלכם פה, והמוטיבציה לגיוס שאתם מפגינים, זו אזרחות מהמעלה הראשונה, ואני מודה לכם, כי אתם יוצרים לנו עתיד טוב יותר".

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): "הרצון של הנוער להתגייס הוא המבחן האמיתי לעתיד של הביטחון שלנו. אני יודע שהצבא ומערכת הביטחון עושים מאמצים גדולים שהמלש"בים יקבלו את כל מה שצריך, אבל הם ואנחנו צריכים להקשיב היטב למה שנאמר פה, כי זו המציאות. המסר הכי חזר שעולה פה מהשטח הוא כתובת רלוונטית ואפקטיבית. הנוער שואל שאלות ורוצה לדעת לאן הוא הולך, מבחינת יחידות, וגם מבחינת שאלות מוסריות, כמו הנוער ביישוב הקטן שלי שבאו לדבר איתי על מקרה אלאור אזריה. אנחנו כחברה חייבים לתת להם תשובות".

דורית בר חי, ממונה על צעירים בגיל גיוס במשרד החינוך: "הסרטון על הבנות הדתיות היה מבזה לכל דבר ועניין, אבל דווקא בגלל העלייה במגמת גיוסן, הוא משדר בעיקר חולשה. כרגע חוזר המנכ"ל קובע כי בחינוך הממלכתי-דתי בנות יוכוונו לשירות לאומי, ורק מי שתתעניין תקבל הכוונה פרטנית לגיוס לצה"ל. זה דבר לא פשוט לשינוי, אבל פועלים בנושא במסגרת שולחן עגול של משרד החינוך, החמ"ד ומערכת הביטחון".

"סיימנו עכשיו מחקר בקרה על תהליך ההכנה לצה"ל. על פי הממצאים, הבית הוא הגורם המשמעותי ביותר בכל המיון וההכנה לצה"ל והגורם השני הוא מערכת החינוך. המחקר מעלה מצוקה גדולה מאוד בכל הנושא של היעדר מידע מספק והקשר עם צה"ל. תר"ש גדעון, שהוציאה את מדור קהילה מחיל החינוך וביטלה את הפריסה הארצית של מערך המד"נים, יצרה נתק מסוים".

סא"ל יעל פישר-וינר, מפקדת לשכת הגיוס ברשת: "הלשכה הזו מהווה את השינוי שעברנו, לאחר תהליך למידה שיצאנו אליו לפני שנה, כולל קבוצות מיקוד. זוהי לשכת על שמהווה כתובת רב-ערוצית למועמדים, ונותנת מענה ליותר מ-7000 שאלות ביום. אנחנו בעיצומו של תהליך השיפור ובקיץ הקרוב יוטמעו מערכות שיביאו אותנו למקום אחר לחלוטין, כי אלה מערכות מתקדמות לניהול פניות וזמני המתנה כמו שיש היום בחברות הסלולר והבנקים. גם כל מוקדי השירות השונים יאוחדו למוקד אחד, בו יינתן מענה לכולם באותו מספר, עם נציגות לכל הגופים לשאלות ספציפיות או מורכבות יותר".

"הציפייה של הנוער זה להרבה מידע בכל אפיק שהוא, טלפונית, ברשת או באפליקציה. יצרנו את האפליקציה על פי צרכיהם, אבל בינתיים אנו לא מקבלים שיתוף פעולה מספיק, בשל חוסר אמון. כך למשל, ניתן להגיש באפליקציה את כל המסמכים לקראת הצו הראשון, ובכך לקצר את הזמנים, אך מעטים עושים זאת. כיום אנו מקבלים רק 1500 מסמכים ביום".

"באשר לקשר עם הקהילה, אכן בתר"ש גדעון שונו המשאבים של המד"נים, וכיום יש חיילים בפרק משימה, בכמות נמוכה יותר. עם זאת, ניידת הקהילה שלנו עדיין קיימת ופעילה, וכן הוקם מרכז שירות קהילתי, בלשכת הגיוס, שהוא הכתובת לשאלות שמגיעות מנציג אחד בכל רשות עירונית שהוגדר כגורם המתווך".

"לגבי שנת השירות או המכינה, אני מבקשת להבהיר, כי ממילא כל תהליכי המיון אמורים להסתיים בכיתה י"ב. מי שעבר בהצלחה והתקבל, זכותו להיכנס למסלול תישמר. למעשה, כדי לעודד את הדברים, מי שלא התקבל, יכול לבקש בקשה חריגה לניסיון נוסף להתקבל במהלך שנת השירות או המכינה".

"אין לנו כל כוונה שיפסידו ימי לימוד, ואנחנו במהלכים של הסדרה. ימי הגיבוש של הסיירות כבר מתקיימים בצמוד לחופשת פסח, לצורך צמצום הפסד הימים, ואנחנו בתהליך ליצור מערכות אוטומטיות שיקבעו תאריכים מתאימים לפי פרמטרים. תהליך נוסף הוא איחוד מערכות כך שלא תהיינה כפילויות במיונים, נגיד שאלון 300 שהמלש"ב ימלא פעם אחת, וזה ישמש בכל המסלולים. גם סוגיות המרחקים ושעות ההגעה בתהליכי הסדרה ע"י מערכות מחשוב שיחשבו מרחקים. כל אלה יהיו, אבל יש חבלי לידה כמובן".

אילנית לאור, נציגת האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון: "אנחנו בקשר עם פורשי צה"ל מדרגת סא"ל ומעלה, שעוברים הכשרה ומגיעים כל יום לבתי ספר ומקיימים סדנאות בהן עולות שאלות רבות וסוגיות ערכיות, כמו למשל פרשת אלאור אזריה בעת האחרונה. כל בית ספר שאומר 'רוצה אני, אנחנו מגיעים'. אנחנו גם פוגשים הורים וסגלי הוראה על מנת לתת להם את הכלים - הכל על מנת לעזור בהפצת הבשורה ובשיתוף המידע".

יזדי אמר לסיכום: "מדינת ישראל ומערכת החינוך שלה חייבות לאפשר חשיפה שווה לאפשרויות הגיוס לצה"ל. השירות הצבאי הוא חלק מערכי היסוד שלנו, וחייבת להיות דרישה לאפשר זאת לכולם לרבות בנות דתיות. בעית החשיפה גם קשורה לביטול המד"נים, ואובדן הקשר האישי עם גורם שעונה על שאלות – צריך להתעקש להחזיר את זה, כי זה עזר לכל מלש"ב, יחד עם המשך השיח והיוזמות בין מיטב לבין מועצת התלמידים והנוער הארצית".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם: "צה"ל הוא מונופול לכל עניין ודבר, ואחת מנקודות התורפה של מונופול היא שאין בו מהפכות, אלא רק תהליכים הדרגתיים, כי שום דבר לא בוער. שמענו פה את בני הנוער עם מוטיבציה אדירה, אך גם עם רצון לקבל תשובות, עכשיו ועל הכל. שמענו את הבעיות שלהם בצורה הכי ישירה ואותנטית. התשובה של צה"ל היא שייקח זמן וזה תהליך הדרגתי, וזה יכולה להיות בעיה, אבל אקח גם את דבריה של יעל כלשונם, להתחייבות שבמהלך השנה הקרובה נהיה במקום אחר לחלוטין".

"אני מצטרף לדאגה שהביע חנן, והוועדה הזו רק בשבוע שעבר ביקשה ממשרדי הביטחון והחינוך לקבל רשימה מפורטת של בתי ספר שלא מאפשרים לנציגי מערכת הביטחון להיכנס בשעריהם ולדבר על הגיוס. זו מדיניות המשרד, ואינני מבין איזו אוטונומיה יש למנהל לקבוע אחרת. בית ספר שנועל את שעריו בפני גוף שפועל לקיום חוק שירות חובה מבצע בעיניי עבירה לכל דבר ועניין, ואנו רוצים לרדת לעומק הדברים".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS