במרפאה הפסיכוגריאטרית במרכז הרפואי בני ציון ניתן טיפול של צוות רב מקצועי עם גישה כוללנית וקשר עם הקהילה להשגת רמיסיה מלאה של הסימפטומים הדיכאוניים, שיפור במצב הגופני ותפקודי, התמודדות עם הקשיים הפסיכוסוציאליים ומניעת הגלים הדיכאוניים החוזרים בעתיד. לדברי מנהלת היחידה לבריאות הנפש במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר אודיל רוביצ'ק, "לדיכאון בקרב המבוגרים יש פרוגנוזה לא טובה בעקבות ריבוי המחלות הגופניות והקשיים הפסיכוסוציאליים הנלווים, אך הגורם העיקרי לחוסר השיפור הינו עיכוב באבחנה ובטיפול"

כלים
המרכז הרפואי בני ציון בחיפה. צילום: טניה ידוב
המרכז הרפואי בני ציון בחיפה. צילום: טניה ידוב

דיכאון בגיל הזקנה. נוכחות מחלות גופניות /נוירולוגיות שונות, ירידה קוגניטיבית וקשיים פסיכוסוציאליים, עלולים לגרום לסימני דיכאון באוכלוסיית הגיל השלישי ולכן יש צורך בביצוע אבחנה מבדלת רחבה ואבחון מדויק לצורך קביעת תכנית טיפולית מותאמת אישית.

"דיכאון בגיל הזקנה הינה תופעה שכיחה שמופיעה בכ-20% מהאנשים לאחר גיל 65, אך לרוב לא מאובחנת ולא מטופלת. מחקרים אף מראים כי רק כ-10% מהמבוגרים שסובלים מדיכאון מגיעים לטיפול בשל הסטיגמה והאתגרים הרבים בזיהוי סימני הדיכאון", אומרת מנהלת היחידה יחידת לבריאות הנפש במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר אודיל רוביצ'ק ומסבירה כי, "הסטיגמה החברתית מורגשת יותר בקרב המבוגרים לעומת הצעירים ומונעת מהם להכיר במחלה ולטפל בה מתוך תחושת בושה.

לעיתים קרובות סימני הדיכאון משויכים למחלות שונות שמהן סובלים המבוגרים או לתופעות לוואי כתוצאה מהטיפול התרופתי וכמו כן, הדיכאון עלול לבוא לידי ביטוי באמצעות תלונות גופניות ולא לפי הסימפטומים המוכרים של דיכאון. אף קיימים מצבים שבהם המשפחה והמטפלים מתייחסים בטעות לדיכאון כתופעה "נורמלית" ו"מצופה" של תהליך הזדקנות ולכן, חשוב להדגיש שדיכאון בכל גיל הינו מחלה שזקוקה לאבחון נכון ולטיפול מתאים.

ד"ר אודיל רוביצ'ק, מפרטת, כי, "בקרב המבוגרים קיימים גורמי סיכון רבים בעיקר קשיים פסיכוסוציאליים, אך גם ריבוי מחלות גופניות מלוות בכאב וטיפולים תרופתיים מורכבים ומוגבלות ביכולת התפקודית. עלייה בגיל מלווה לעתים קרובות באובדן של מערכות תמיכה חברתיות בעקבות מות בני משפחה, יציאה לגמלאות עם שינויים בשגרת החיים ובדידות, מצבים בהם גם המוטיבציה לטיפול יורדת. מנגד סימני הדיכאון עלולים אף להחמיר את מצבם הגופני ובעיקר ההפרעות הלבביות ולגרום לחסכים תזונתיים וסיכון מוגבר לתמותה בהתאבדות".

באופן טיפוסי האבחנה של דיכאון נעשית על פי הקריטריונים המקובלים בספרות המקצועית הכוללים תקופה של לפחות שבועיים בה יש ירידה במצב הרוח, עצבות יום-יומית, ירידה ביכולת ליהנות מהחיים, בתאבון ובמשקל וקשיי שינה, מלווים בהפרעה בזיכרון ובריכוז, ערך עצמי ירוד, תחושת אשמה וחוסר תקווה ואף מחשבות על מוות ואובדנות. לעתים המבוגרים נמנעים מלדווח על סבלם בכיוון שהם מאמינים שאין תקווה לשיפור במצבם.

לדבריה של ד"ר אודיל רוביצ'ק, הטיפול בדיכאון בגיל המבוגר הוא רב תחומי במבט ביו-פסיכו-סוציאלי במטרה להשיג רמיסיה מלאה של הסימפטומים הדיכאוניים, שיפור בתפקוד ובהתמודדות עם הלחצים הפסיכוסוציאליים, בדידות ומוגבלות. בשלב הראשון נעשית הערכה של מחלות גופניות או/טיפול בהם שעלולים לגרום או להחמיר את סימני הדיכאון. לדוגמה ידוע מהספרות שמחלות אנדוקרינולוגיות (כגון תת פעילות בלוטת התירס), מחלות וירליות וממאירות עלולות לגרום לתמונה קלינית דומה לדיכאון, לכן יש צורך בביצוע ברור אבחנתי מלא וטיפול במחלות רקע. תרופות שונות כגון טיפול ביתר לחץ דם, מחלות נוירולוגיות וסטרואידים, חסכים בוויטמינים גם עלולים לגרום או להחמיר סימני דיכאון עם צורך בהורדת המינון או שינוי בהרכב התרופתי.

ד"ר אודיל רוביצ'ק מסבירה כי, הטיפולים הפסיכולוגים המומלצים הם בשיטת CBT ( קוגניטיבי - התנהגותי) עם זיהוי מחשבות שליליות ובניית מחשבות אלטרנטיביות תוך כדי תרגילים התנהגותיים להשגת ירידה במתח ושליטה על תחושת החרדה. טיפול ב CBT נמצא בלבד יעיל במצבים של דיכאון קל עד בינוני במבוגרים, כאשר שילובו לטיפול התרופתי מביא לשיפור נוסף בסימני הדיכאון. שיטה נוספת מומלצת היא טיפול בין אישי (Interpersonal Psychotherapy IPT ( עם טיפול ממוקד בקשיים הבין אישים שמופעיים במבוגרים בעקבות החסרים המשפחתיים ושינוי תפקוד ומיקום במשפחה. בנוסף התערבות סוציאלית ומשפחתית עשויה גם לשפר את מצבו הנפשי של המבוגר.

במצבים של דיכאון בינוני או קשה מומלץ להתחיל טיפול תרופתי נוגד דיכאון, כאשר הקבוצה המומלצת בתחילת הטיפול היאSSRI עם פרופיל תופעות לוואי קל יותר מאשר הדור הישן של תרופות נוגדות דיכאון. למרות שהן בטוחות יותר, גם ל-SSRI יש תופעות לוואי שעלולות לגרום להיענות נמוכה לטיפול התרופתי, ביניהם בחילות, שלשולים או עצירות, קשיי שינה ואף עליה בחרדה בתחילת הטיפול עד להחמרה במחשבות אובדן, פגיעה בתפקוד המיני וירידה ברמת הנתרן בדם, לכן מומלץ לשמור על מעקב פסיכיאטרי מסודר. בנוסף לכך הטיפול התרופתי נוגד דיכאון אינו משפיע מיד לשיפור במצב הנפשי ;למבוגרים אף נדרש זמן ממושך יותר לעומת הצעירים כדי להגיע לרמיסיה של הסימפטומים. קיימים אלגוריתמים טיפוליים רבים לטיפולים תרופתיים נוגדי דיכאון כולל התאמת מינונים, שילוב והחלפת טיפול תרופתי לצורך השגת שיפור נפשי.

במקרים של דיכאון מאוד קשה, מלווה בסימני פסיכוזה או מסוכנות מומלץ מתן סידרת טיפולי חשמל, טיפול שניתן לתת בצורה בטוחה למבוגרים. לטיפולי חשמל קיים שם רע בקרב האוכלוסייה לאור השיטה הישנה והסיבוכים הנלווים שהיו בעבר וגרמו לסטיגמה ולחשש מטיפול זה. כיום טיפולי החשמל ניתנים בשיטה חדשה, הומנית ובטוחה בנוכחות רופא מרדים, כאשר המטופל נמצא תחת הרדמה קצרה מאוד עם ניתור של הסימנים החיוניים. טיפול בחשמל נמצא כבטוח, מציל חיים, בעל השפעה מהירה ויעל מאוד בטיפול בדיכאון קשה במבוגרים.

מחקרים מראים שכ-1 מתוך 3 מבוגרים מפחתים דיכאון כרוני ממושך, כאשר כ- 1 מתוך 3 מצליח להשיג רמיסיה לזמן קצר בלבד עם התפתחות של גלים דיכאוניים חוזרים תוך כדי התקדמות בגיל, לכן יש צורך בזיהוי אקטיבי יותר של סימני הדיכאון בקהילה והפנייה לטיפול .

במרפאה הפסיכוגריאטרית במרכז הרפואי בני ציון ניתן טיפול של צוות רב מקצועי עם גישה כוללנית וקשר עם הקהילה להשגת רמיסיה מלאה של הסימפטומים הדיכאוניים, שיפור במצב הגופני ותפקודי, התמודדות עם הקשיים הפסיכוסוציאליים ומניעת הגלים הדיכאוניים החוזרים בעתיד.