"לא ניתן לקבל גישה זו של המפקחת, שיש בה משום התנערות מהאחריות והחובה שהטיל עליה המחוקק לקיים פיקוח אפקטיבי על מינוי נושאי משרה במערכת הבנקאית" כך קבע אמש שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בפסק הדין בעתירה שהגישה עמותת 'צדק פיננסי' כנגד הארכת כהונתו של משה וידמן, יו"ר בנק מזרחי-טפחות.
ד"ר הראל פרימק, יו"ר 'צדק פיננסי': "הביקורת הקשה על התנהלותה של המפקחת על הבנקים במקרה זה היא שעמדה בלב העתירה, ואנחנו מודים לשופט מזוז על עמדתו הברורה והנחרצת בנושא. זהו קול ציבורי חשוב. לא יעלה על הדעת שהרגולטור, שתפקידו לשמור על המערכת הציבורית, יתנער מאחריותו. אישור הארכת כהונתו של יו"ר בנק איננה דבר של מה בכך, והמפקחת על הבנקים לא יכולה להסתפק בבדיקה שטחית וחלקית כפי שקרה במקרה של משה וידמן. אנחנו מקווים שפסק הדין הזה יהווה תמרור אזהרה ויתווה מדיניות נוקשה וברורה יותר בכל הנוגע לאישורי בעלי תפקידים בכירים במערכת הבנקאית בישראל".
עוד הוסיף השופט מזוז בפסק הדין: "אירוע דרמטי מסוג זה מחייב לא רק בדיקה פרטנית בהקשר של התאמה וכשירות של נושאי המשרה בבנק שהיו מעורבים בפרשה, אלא גם אמירה עקרונית מצד המפקחת באשר לסטנדרט ההתנהגות והתפקוד המצופים מדירקטור בתאגיד בנקאי". ד"ר פרימק בתגובה: "אנחנו מצפים שהמפקחת על הבנקים תהפוך את המלצתו של השופט מזוז להוראות מחייבות, ותבהיר שמסגרת האחריות של דירקטורים בנקים איננה רק קבלת שכר והטבות, וכיבודים בישיבות תקופתיות".
בעתירה טענה 'צדק פיננסי' שהארכת כהונתו של וידמן פסולה שכן הוא כשל בתפקידיו הקודמים כדירקטור וכחבר ועדת הביקורת של דירקטוריון בנק לאומי בזמן פרשת הפרות דיני המס והבנקאות בארה"ב על ידי קבוצת לאומי. נטען גם, כי המפקחת לא בדקה באופן הראוי את כשירותו המקצועית של מר וידמן לתפקיד על רקע הכשל שלו כדירקטור בוועדת הביקור בבל"ל. השופטים יצחק עמית וענת ברון טענו כי דירקטורים בבנק הפרו , לכל היותר, את חובת הזהירות, אך קבעו שלא נמצא שוידמן עצמו היה מעורב בפרשה.
הרכב השופטים דחה את העתירה.
פסק הדין בג"ץ 5302/16
שופט העליון מזוז ביקר בחריפות החלטת המפקחת על הבנקים
