ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה הבוקר להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ שולי מועלם רפאלי , ואת חוק הגנת הצרכן בעניין. ההצעה נועדה למנוע הפליה על בסיס מקום מגורים במתן כניסה לעסק, למקום ציבורי או מתן שירות ציבורי, וכן לחייב בעלי עסקים בגילוי נאות במקרה שהם לא מספקים מוצר או שירות למקום כלשהו בישראל, לרבות שטחי יהודה ושומרון. אולם במהלך הישיבה עלו טענות של מרכז השלטון המקומי, לפיהן ההצעה תפגע ביכולת שלהן לתת העדפה לתושבי הרשות המקומית. ח"כ יצחק וקנין, שמילא את מקומו של היו"ר, מתח ביקורת קשה על נציגי מרכז השלטון המקומי על כך שהעלו את הטענות ברגע האחרון, אך יחד עם זאת אמר כי לא ניתן להתעלם מהם וביקש התייחסות משרד המשפטים לעניין. הוא דרש לקבל תשובות לעניין בתוך שבועיים ואמר כי אם לא יהיו הסכמות הוועדה תתכנס שוב לאשר את ההצעה.
ח"כ מועלם רפאלי אמרה בפתח הישיבה כי מדובר בהצעת חוק שהעלה לראשונה ח"כ לשעבר אורי אורבך ז"ל, עוד בכנסת ה-18. לדבריה, ההצעה באה לטפל במציאות קשה שבה צרכנים רוכשים מוצר או שירות ורק לאחר מכן מתגלה להם העובדה שבעל העסק לא מספק את המוצר או השירות במקום מגוריהם. היא הוסיפה כי לא מדובר רק על אזור יהודה ושומרון, אלא גם על אזורים מרוחקים אחרים. "אנחנו רוצים לתקן זאת באופן מדתי מול בעלי העסקים, כך שהצרכן יקבל את כל המידע עוד לפני הרכישה", אמרה. היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד חנה וינשטוק טירי, אמרה כי הממשלה תומכת בהצעה, והוסיפה כי הסדרת חובת הגילוי הנאות תהייה בתקנות שהכנתן נמצאת כבר לקראת סיום.
נציג מרכז השלטון המקומי, יוסי אוחנה, ביקש להחריג מההצעה את הרשויות המקומיות, ואמר כי הרשויות לעיתים נותנות העדפה לתושבי המקום. נציגת משרד המשפטים, עו"ד הילה דבידוביץ, ועו"ד וינשטוק טירי התנגדו להחרגה ואמרו כי החוק מאפשר זאת לעיריות כבר כיום, ואם יהיו מקרים חריגים מן הראוי שכל מקרה יבחן לגופו בבית המשפט. היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, עו"ד מירה סלומון, הוסיפה כי הצעת החוק נועדה לאסור הפליה על בסיס מקום מגורים, בעוד שכל המהות של הרשויות המקומיות היא לתת שירות לתושביה לפי מקום המגורים. היא אף הוסיפה וספירה כי במבצע עמוד ענן רצו רשויות מקומיות לממן לינה באכסניות ומלונות לתושבי רשויות אחרות, בשעת חירום, אך משרד המשפטים סירב לאשר לרשויות לממן הוצאות עבור תושבי רשויות אחרות.
ח"כ מועלם רפאלי אמרה כי הליכי החקיקה מתנהלים כבר 4 שנים, עוד מהכנסת ה-18, ולא ברור למה בחר מרכז השלטון המקומי להעלות את הטענות דווקא רגע לפני ההצבעה הסופית על ההצעה. לטענתה, "יש פה ניסיון רע מאוד של מרכז השלטון המקומי למנוע את אישור ההצעה ולייחס לה דברים לא נכונים". ח"כ וקנין מתח, כאמור, גם הוא ביקורת קשה על נציגי מרכז השלטון המקומי ואמר כי לא ראוי להעלות את הטענות באיחור כה משמעותי. עם זאת הוא הוסיף כי מדובר בטענות כבדות משקל שצריך לתת עליהן את הדעת. הוא דרש ממשרד המשפטים לבחון זאת תוך זמן קצר, ואמר כי אם לא ימצא פתרון הוועדה תשוב לדון ולהצביע על ההצעה בתוך כשבועיים עד שלושה שבועות.
