הוועדה לזכויות הילד תקדם תוכנית מקיפה לשיקום אסירים קטינים - במהלך דיון שבמרכזו נתוני שב"ס כי 75 אחוז מהקטינים המשתחררים מהכלא חוזרים אליו, גייסה יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון את כלל הגורמים המעורבים לשם גיבוש תוכנית כוללת: "זה השלב שאנחנו עדיין יכולים להציל אותם" נתוני דו"ח מכון המחקר של הכנסת: "רק 15 אסירים קטינים סיימו ב-2015 את הליכי השיקום, בשנתיים האחרונות רק 10% סיימו תוכניות טיפול במעונות. בני הנוער מעדיפים לרצות את מלוא עונשם ולא להשתתף בתוכניות שיקום" הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון בנושא 'שיקום אסירים קטינים'. הדיון התקיים בהמשך לסיור הוועדה בכלא הקטינים 'אופק', ונוכח הנתונים שאסף מכון המחקר של הכנסת אודות המצביעים על אחוזי שיקום נמוכים במיוחד בקרב בני נוער משוחררים (הדו"ח המלא מצ"ב).

ח"כ שאשא ביטון: "יש גם מקרי קצה, יש ילדים ששפוטים על רצח. לא הייתי מנתקת את הכלא ממעטפת השיקום שהם צריכים לקבל. גם שם יש צורך במעטפת של שיקום וטיפול, של ראייה אחרת של הסביבה". צילום: דוברות הכנסת
ח"כ שאשא ביטון: "יש גם מקרי קצה, יש ילדים ששפוטים על רצח. לא הייתי מנתקת את הכלא ממעטפת השיקום שהם צריכים לקבל. גם שם יש צורך במעטפת של שיקום וטיפול, של ראייה אחרת של הסביבה". צילום: דוברות הכנסת

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון: "אני רואה דווקא בקבוצת הגיל הזו פוטנציאל לחזרה למעגל החברתי כאזרחים נורמטיביים. בכלים הנכונים אנחנו יכולים לנתב להם את הדרך מחדש. המפתח הוא בהליך השיקום שסובל מלא מעט בעיות. זהו דיון ראשון בסדרה של דיונים שאני מתכוונת לקיים, במהלכם נלמד את הנושא ונבקש לקדם תוכנית כוללת וראויה לשיקום בני הנוער, זה השלב שאנחנו עדיין יכולים להציל אותם".

עדו אבגר, נציג מכון המחקר של הכנסת הציג את עיקרי ממצאי הדו"ח שהוכן לקראת הדיון: "בכל עת נתונה ישנם כ-50 קטינים שפוטים ומעל 100 עצורים. יש טיפולי שיקום בכלא אך שב"ס לא יודע לנפק מספרים אודות המשתתפים בהם. נערים רבים מעדיפים לסיים את תקופת המאסר בכלא ולוותר על תקופת שיקום ארוכה בחוץ".

עוד הוצג בדו"ח כי בכל שנה משתחררים מהכלא יותר מ-700 אסירים בני 21-14, 100 מתוכם מכלא אופק. במהלך השנה שעברה (2015) הופנו 63 אסירים קטינים לתוכניות טיפול, אולם 28 בלבד החלו אותן בפועל ורק 15 סיימו.

עוד עלה מהדו"ח כי מבין 91 קטינים שהופנו מתחילת 2015 למסגרות חוץ ביתיות לאחר שהייה בכלא אופק, רק 9 המהווים 10% סיימו בהצלחה את תוכנית הטיפול ושניים עודם בטיפול. רוב הנושרים מהמעונות חזרו לכלא והשתחררו ללא שיקום כלל.

הדו"ח הביא גם את נתוני שב"ס לפיהם כאמור, כ- 75% מהקטינים ששוחררו ממאסר בשנת 2008 חזרו לכלא עד שנת 2013 והציג כי בגופים השונים אין נתונים סדירים מהם ניתן ללמוד על מגמות ויעילות.

קרן גנות, ראש ענף טיפול ושיקום בשב"ס: "כל קטין שמגיע לשב"ס עובר ראיון להבנת הצרכים והרקע, כל הזמן אנחנו בודקים מה לעשות. הנחת היסוד שלנו היא שאנחנו לא התחנה האחרונה בשיקום והטיפול, יש את הקהילה עם מה שנעשה שם, אבל ברור לנו שאנחנו צריכים לעשות שינוי כדי שישתלב טוב יותר בחברה. יש מגוון תוכניות טיפול, אם זה טיפול בהתמכרויות, טיפול הנוגע בקשר למשפחה ועוד הרבה תוכניות מושקעות, אנחנו משתדלים לגייס את כלל הנערים לטיפול".

לגבי העדר הנתונים הנדרשים לשם בדיקת מגמות, ציינה גנות כי: "זה נושא כאוב אבל בשנה האחרונה אנחנו עוברים לתיק ממוחשב וכל התהליכים נמצאים במחשב, כך יהיו לנו דו"חות ופילוחים".

ח"כ דוב חנין: "עשינו בכנסת מערך מאוד גדול בנושא של הליכים חלופיים לבני נוער שמסתבכים בעבירה. התפיסה שלנו בגדול שבני נוער לא צריכים להגיע לכלא. הכנסתם לבתי סוהר זו הכנתם לעבריינות, צריך לצמצמם זאת ככל הניתן".

ח"כ שאשא ביטון: "יש גם מקרי קצה, יש ילדים ששפוטים על רצח. לא הייתי מנתקת את הכלא ממעטפת השיקום שהם צריכים לקבל. גם שם יש צורך במעטפת של שיקום וטיפול, של ראייה אחרת של הסביבה".

ד"ר רותם אפודי, הרשות לשיקום האסיר: "ההשקעה היא רבה במספר מצומצם של נערים, זאת מתוך הבנה של הצרכים שלהם. סבלנו שנים ממחסור תקציבי ניכר והמציאות תשתנה כי קיבלנו תקציבים".

ליאת שוסטר, ראש תחום נוער ברשות לשיקום האסיר: "אני מתרגשת ומברכת על הדיון, זו משימה לאומית. הנתונים מייאשים. לרש"א מגיעים רק משוחררי תקופת השליש המהווים רק 8 אחוז מכלל האסירים, רובם מעדיפים לרצות מאסר מלא מאשר להתחייב לשיקום על המחויבות שבו, וגם מי שמחובר אלינו זה לחודשים ספורים בלבד שכן תקופות המאסר קצרות".

"אנחנו צריכים לעבוד עם הנערים כבר בזמן המאסר. אני רואה צורך להקים מרכזים הוליסטים בכל מחוז בהם ירוכז כל השיקום תחת קורת גג אחת. קורה לא פעם שהנער אומר לי - התעייפתי, תחזירו אותי לכלא, אין לי כוח יותר לשיקום".

טלי יוגב, הממונה על מעונות רשות חסות הנוער: "כשמסתכלים על הנתונים יש לשים לב שרבים מבני הנוער שבמעונות החסות הגיעו אלינו שלא דרך בתי הסוהר, אלא שבית המשפט שלח אותם ישירות לטיפול ולא לכלא. ב-5 בשנים האחרונות אנחנו דווקא בגידול של 30 אחוזים. הם לומדים אצלנו 11 וחצי חודשים בשנה, ישנה הצלחה בשיקום של 50 אחוזים בקרב מי שמסיים בגרות ו-12 שנות לימוד. יש לנו 88 אחוזי הצלחה בטיפול בעבריינות מין. אין לזה אח ורע בעולם".

חיים מויאל, משרד החינוך: "ישנו חלק משמעותי מאוד לחינוך בהליכי השיקום. יש תוכניות נפלאות, ומנגד מכוח החוק אם מפקד הכלא ימצא שיש לנער עבירה כזו או אחרת הוא ימנע ממנו את התוכניות".

עמיחי דוד, אגף התקציבים במשרד האוצר: "ישנה בעיה שהילדים האלה בסוף לא באים להליכי השיקום. נתנו כסף לרשות לשיקום האסיר, אם נאריך את התקופה על תנאי אולי נוכל לנצל את הכלים לשיקום הקטינים. אושרו 5 וחצי מיליון ₪ רק לשיקום קטינים, צריך למצוא את הדרך הנכונה".

עו"ד זהבה קרן, לשכת עורכי הדין: "בוועדות השחרור יש רק שופטים מהמניין שמתעסקים בבגירים. התייחסותם היא מקוממת בשל חוסר ההיכרות עם תיקי הנוער, הם לוקחים את הדברים הכי שוליים ועל סמך זה לא משחררים אסיר קטין לתקופת שיקום. צריכים לשבת שם שופטי נוער, כך גם בהרכבי הערעורים".

ח"כ אוסאמה סעדי: "לעניין נושא הקטינים הביטחוניים שמהווים חלק גדול מהאסירים, אין שם עניין של שיקום ומה שנעשה לא מספיק. אני מבקש לקיים דיון מיוחד לעניינם".

ח"כ שאשא ביטון: "נצטרך לקבל פני קיום דיון כזה הבטחה מצד החברה ממנה הם באים שכשהם חוזרים לסביבה הטבעית שלהם שטיפות המוח יפסקו, בכל זאת יש הבדל בין אסיר ביטחוני לאסיר פלילי".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "כאמור זהו דיון ראשון בשורה של דיונים בהם נפעל למצוא דרך נכונה לשיקום הקטינים, כל אחד בחלקתו וכן לחבר וליצור תוכנית כוללת. אבקש מהנוכחים להעביר מסקנות כל אחד בתחומו - בנושא של בית סוהר כמעטפת שיקומית וטיפולית, איך בונים זאת, דרך פעולה לגבי מפקד הכלא ותחום החינוך. לעניין חקיקה - איזה תיקונים נדרשים כדי ששיקום יהיה חלק מובנה בתהליך ונושאים נוספים הנדרשים. לעניין מערכת המשפט - נפנה כדי לקדם את נושא שופטי הנוער בוועדות השחרורים ובערעורים. ברור שיש צורך בכמה מסלולים כדי לתת מענה לאסירים השונים. אנחנו לא רק מצילים את הנערים האלה, אלא חברה שלמה מרוויחה אותם".