תביעה נגד ביה"ח לניאדו: היולדת יצאה עם צלקת מכוערת על עכוזה – כתוצאה משימוש לקוי בחומרי חיטוי - אם צעירה נדהמה לגלות מיד לאחר לידתה השניה - כי פצע מכוער מעטר את עכוזה. למרות שהפצע טופל תרופתית - הוא מיאן להחלים – ומבדיקה נוספת התברר כי מדובר בכוויה בדרגה 3 – שנגרמה מחומרי החיטוי בהם השתמש הצוות הרפואי במהלך הזרקת האפידורל. מומחה לכירורגיה פלסטית, שבדק את האישה, קבע כי היא סובלת מצלקת מכוערת בקוטר של כ-6 ס"מ בעכוזה השמאלי, שלא תירפא לעולם – והעריך את נכותה האסתטית בשיעור של 10%.

כלים
עו"ד רן שפירא
עו"ד רן שפירא

עו"ד רן שפירא, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא – המייצג את האישה, טוען כי האישה הפכה מצעירה הגאה בגופה, לאישה מופנמת, המתקשה לחשוף את גופה בציבור, ואשר סובלת מירידה חדה בביטחונה העצמי ומפגיעה בדימויה העצמי הנשי.

בימים אלה הגיש עו"ד שפירא תביעה נגד ביה"ח לניאדו. התביעה נדונה בביהמ"ש השלום בראשון לציון.

אם צעירה, כבת 35 כיום, הגיעה לבית החולים לניאדו במהלך ינואר 2014 בשבוע 39.5 להריונה השני. הליך הלידה סוכם כתקין, ובשעות הבוקר היא ילדה תינוקת בריאה. אך על פי הרשומות הרפואיות, לאחר הלידה אובחן כי האישה סובלת מפצע בעכוזה השמאלי עם אודם מסביבו, והיא החלה נוטלת טיפול תרופתי שלא היטיב את מצבה.

למעשה, האישה שוחררה לביתה לאחר הלידה כשהיא סובלת מכוויה בדרגה 3 בעכוזה השמאלי. על פי רשומות הצוות הרפואי, כוויה זו נבעה מחומרי החיטוי שבהם נעשה שימוש בעת הלידה (ככל הנראה בעת החדרת האפידורל).

האישה נתבקשה לטפל בכוויה באמצעות משחות שונות. במקביל היתה צריכה לטפל בתינוקת שרק נולדה, למרות הכאבים שמהם סבלה. במשך כל זמן זה היתה האישה בטוחה כי מדובר במצב זמני שיחלוף במהרה.

בחלוף הימים, והתמשכות המעקב הרפואי, החלה האישה להבין כי הכאבים המטרידים, והמראה המכוער של הכוויה ילוו אותה ככל הנראה למשך כל חייה. האישה נבדקה על ידי ד"ר אלכס ברזובסקי, מומחה לכירורגיה פלסטית, אשר קבע כי היא סובלת מ"כתם כהה בעכוז שמאל, בקוטר של 5-6 ס"מ, הנראה כצלקת". ד"ר ברזובסקי הבהיר לאישה כי מדובר למעשה בצלקת, אותה תישא לכל חייה.

"הכוויה – כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי"

לתביעה שהגישה האישה, באמצעות עו"ד רן שפירא ממשרד עוה"ד אלמוג-שפירא, צורפה חוות דעתו המקצועית של פרופ' דן מלר, מומחה בכירורגיה פלסטית, אשר קבע, כי אין כל סיבה שבהליך של לידה טבעית תיגרם כוויה כפי שנגרמה לאישה. עוד קבע פרופ' מלר, כי הנזק שנגרם לאישה מתאים להסברי המיילדות, לפיהם מדובר בנזק שנגרם משימוש לא נכון בחומרי החיטוי שבהם נעשה שימוש.

לדברי פרופ' מלר, משרד הבריאות כבר הבהיר בעבר, כי הוותרות כוויה במהלך טיפול רפואי הינה "אירוע בל יקרה". את האירוע שגרם לאישה נזק, לדבריו, "ניתן וצריך היה למנוע, והאחריות המלאה מוטלת על בית החולים לניאדו". פרופ' מלר העריך את נכותה הצמיתה של האישה על שיעור של כ-10%.

לדברי עו"ד שפירא, הכוויה גרמה לאישה נזק קשה, הן בפן הרפואי-אסתטי והן בפן התפקודי והנפשי. "העובדה שהתובעת נכנסה ללידה רגילה ויצאה עם צלקת לכל החיים אינה עובדה שיש לקבלה – בעיקר כשהיא נובעת מחוסר תשומת לב בסיסית של צוות רפואי", דברי עו"ד שפירא.

לדבריו, בשל המקרה, נדרשת האישה לחיות בבושה גדולה, ונמנעת ככל האפשר מלחשוף את עצמה, שמא יראו את הצלקת המכוערת שנגרמה לה. "הדבר משליך ישירות על שמחת החיים שלה ועל התנהלותה במערכת היחסים הזוגית".

עוד טוען עו"ד שפירא כי מדובר בבחורה צעירה, שטרם האירוע היתה בחורה בריאה ומלאת שמחת חיים, אשר אסתטיקה היא נר לרגליה. "כיום היא חסרת ביטחון, חוששת לצאת למקומות בהם הצלקת תחשף כגון ים או בריכה, ומאד מתוסכלת על הקלות שבה ניתן היה למנוע את הנזק".

התביעה הוגשה לבית משפט השלום אשר בסמכותו לפסוק פיצויים בסך של עד 2,500,000 ₪, והם כוללים טיפולים רפואיים, נסיעות, עזרת הזולת בפעולות יומיומיות בסיסיות, הפסד השתכרות, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות לעתיד, הפסד השתכרות לעתיד, סבל וכאב. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בראשון לציון.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS