יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה כי בשל חשיבותו של החינוך בשינוי חברתי ומגדרי, בהווה ובעתיד, היא רואה חשיבות רבה באופן בו משרד החינוך קובע את המדיניות שלו, והתקציב הוא ההוצאה לפועל של מדיניות זו.
משה שגיא, מנהל מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך, הסביר שהקצאת רוב תקציבו של המשרד היא נורמטיבית, לפי מספרי תלמידים, וללא אבחנה מגדרית, למשל, שעות ההוראה שהן 72.4% מתקציב המשרד. פנחס קליין, מרכז בכיר עיבוד וניתוח סטטיסטי, והרפרנט האחראי במשרד החינוך על התקציב המגדרי, הוסיף ואמר כי ישנן עוד דוגמאות רבות כמו למשל הלוואה שלוקח המשרד למימון פעילות.
יו"ר הוועדה השיבה לשניהם כי לשעות הוראה ולשאר הפעילויות יש נהנים, נערים ונערות, והנתונים לגבי מגדר המשתתפים קיים, וצריך להיות מנותח במסגרת זו. "כל תכנית, ניתן לראות אם היא חשובה לחינוך לשוויון מגדרי, או לקידום נערות, ומה האחוז שלה מכלל תכניות המשרד – אלה בדיוק הדברים שמשקפים מדיניות קידום ולכן חייבים להיבחן כאן".
אי הבהירות לגבי השקעות משרד החינוך בתכניות, בחלוקה מגדרית, חזרה ועלתה במהלכו של כל הדיון. תקציב התכניות שמפעילה היחידה לשוויון מגדרי של המשרד עומד על פחות מ-4 מיליון ₪, וכאשר התרעמה על כך יו"ר הוועדה, אמרו לה אנשי המשרד כי יש עוד תכניות רבות שמקדמות שוויון, אך אינן תחת יחידה זו, אולם לא יכלו לספק נתונים לוועדה, שכן לא בוצע פילוח זה.
נתונים נוספים שהוצגו כללו כי הנשים העוסקות בהוראה משכילות יותר מהגברים בתחומים בכל שלבי החינוך, אולם השכר בין המגדרים זהה, בעיקר בשל העובדה שגברים צוברים יותר וותק. ישנה המשך מגמה של עליה ברישום ללימודי הוראה, אולם החלוקה המגדרית בתחום נשמרת, כאשר בכל השנים האחרונות כ-84% מלומדי ההוראה היו סטודנטיות.
יו"ר הוועדה ביקשה לדעת על ההתפלגות המגדרית בקרב הדרגים הניהוליים, אולם המשרד לא ביצע ניתוח זה, ואמר כי זה לא נתון אשר ה-OECD מבקש להשוואות הבינ"ל בין מערכות חינוך, ולכן גם הם לא בודקים אותו.
משרד החינוך ביקש להציג את "התכניות התוספתיות" (תכניות המאריכות את שעות יום הלימודים) כתכניות המבטאות חשיבה מגדרית, שכן הן מאפשרות לנשים להישאר בעבודה שעות ארוכות יותר ותורמות לתעסוקת נשים בכל המשק. יו"ר הוועדה הגיבה: "אני ודאי מכירה את הנתונים שהקריירות של נשים הן הנפגעות מהצורך לטפל בילדים, אך אינני מוכנה כי משרדים יציגו תכניות שהן לטובת כל המשפחה וכל הציבור, כתוכניות לטובת נשים. אלה תכניות מבורכות, אבל לא על חשבון תקציבים המופנים ישירות לקידום נשים ונערות".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה לאחר מכן את הדיון: "אנחנו עדיין בתחילתו של תהליך ההבנה של משרדי הממשלה את משמעות הניתוח המגדרי של התקציב. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שאחוז גדול מאוד מתקציב המשרד לא נותח מגדרית כלל, וכן מה שנותח לא נעשה בצורה מלאה".
"אי אפשר להצביע על פערי שכר, למשל, בלי לדעת להסביר מדוע פערים אלו קיימים. מטרתו של הניתוח היא להבין את הפערים והצרכים, על מנת שנדע אם קיימים עיוותים ועוולות, ולתקן אותם במידת הצורך. זו בדיוק הסיבה שאנו ביקשנו, ונעמוד על כך בשנה הבאה, כי הניתוח ייעשה על התקציב המוצע העתידי, ולא על תקציב שכבר נגמר"
"הנתונים הרבים שעוד חסרים מקשים ללמוד על מודעותו של משרד החינוך בצורך בחשיבה מגדרית, אולם, אם ללמוד מהתקציב הזעום של היחידה לקידום שוויון מגדרי, אבל לומר בבטחה כי הנושא נמצא נמוך מאוד בסולם העדיפויות של המשרד. הדבר חמור בעיניי ואפנה לשר החינוך בדחיפות לתקנו".
